סקירת שווקים של אפסילון: הזדמנות פז בקונצרני, למה ישראל היא כבר לא אי של יציבות?
המשבר האחרון בשוקי המניות הוכיח כי מעמדה של ישראל בתור אי של יציבות התערער. למעשה מדד המעו"ף מפגר אחרי העולם וניצב בראש
בבית ההשקעות אפסילון מתייחסים היום לתופעה בכך שכללי המשחק השתנו. "זה החל ברפורמה חסרת התקדים בענף הסלולר שלא רק שטלטלה את חברות התקשורת והפחיתה את שוויין במידה ניכרת, אלא גם כרסמה בהיקפי הדיבידנדים שעליהם נסמכו רוכשי החברות הללו. הסערה ממשיכה כמובן במחאה האדירה ששוטפת את הארץ כנגד עלויות המחייה".
כתוצאה, תחזיות העלאת הריבית יכולות להיגנז ובאפסילון לא שוללים אף הורדת ריבית. "הלחצים האנפלציוניים ישארו מתונים אנו מוצאים את עצמנו חוזרים ומאריכים את המח"מים באחזקה השקלית והצמודה... אנו די אדישים בין הצמוד לשקלי" כותבים באפסילון.
עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות ורן אליהו, מנהל השקעות מזהים הזדמנות בשוק האג"ח הקונצרני. לדבריהם הירידות האחרונות בשערי האג"ח, במחזורים זעומים הביאו להתכווצות בשווי השוק של התחייבויות הפירמות השונות. בשבוע האחרון, התבצעו בבורסה הסדרי חוב ביוזמת בעלי החוב, והחייבים שהיתה להם קופת מזומנים גדולה בראותם הזדמנות עסקית מצויינת לרכישה עצמית של אג"ח בהנחה משמעותית, ניצלו אותה. "אנחנו כמשקיעים מוסדיים, לא נסחפים ל'חגיגה' הזו. אין סיבה שנמחל על חוב שמגיע לנו. אין סיבה שנממש בהפסד כבד אג"ח. בשונה ממניה, לאג"ח יש מועד פידיון ידוע מראש".
לדבריהם, הבנקים המקומיים במצב טוב יותר משהיו ב-2008 וכאשר אגרות החוב של הבנקים נסחרות במרווח של 1.3% מעל האגרות הממשלתיות, זוהי הזדמנות קנייה. כאשר אגרות החוב של חברת חשמל נסחרות במרווח של 2.6%, זוהי נקודת כניסה מצויינת למשקיע הסולידי. "העובדה שהאגרות האלו נסחרות במדד התל בונד לצד אגרות של חברות אחזקה ממונפות, לא אומרת שרמת הסיכון בהן זהה. בהנחת אינפלציה של 2%, תיק קונצרני 'מנוטרל סיכונים נקודתיים' יניב תשואה נומינלית שנתית של כ 6%. הפיצוי מפצה על הסיכון".
באפסילון מתארים שהדבר החיובי שיכול לצמוח מהורדת הדירוג והקריסה בשווקים הוא הממשל וראשי הכלכלות יבינו כי עליהם להתחיל לשלוט ולהפסיק להתכחש לבעיות. "מספיק כבר עם תוכניות החילוץ שהן לא יותר מאשר שמות כיסוי להדפסת כסף. חידלו עם תוכניות לרכישת אג"חים של מדינות שסרחו בניהול המשקים שלהן, ודי עם החוקים המוזרים של איסור מכירה בחסר. הביאו תוכניות כלכליות אמיתיות. לא רק תוכניות קיצוצים אבסטרקטיות, אלא כאלו שמלוות בדרכים ברורות ליצירת מנועי צמיחה".
- 2.ועד העובדים והפנסיה 15/08/2011 07:29הגב לתגובה זועוד יהיה תספורת גם שם
- 1.לא היתי סומך עליהם 14/08/2011 16:39הגב לתגובה זותסתכלו על אפסילון אגח פרימיום שחטפה 10 אחוזים בשבוע שעבר. קיצר לא היתי סומך עליהם.
- אבירם 15/08/2011 10:53הגב לתגובה זוכניסה טובה עכשיו...
- אחד שיודע 14/08/2011 23:17הגב לתגובה זואם ההיסטוריה היא כל מה שיש במשחק, האנשים העשירים ביותר היו הספרנים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
