האיחוד האירופי מטלטל את מגזר הבנקאות: אין תוכנית לחלץ את איטליה או ספרד

בימים אלו נוקט הממשל במדינות אלו בצעדים להקטנת הגירעון התקציבי. "אנו בטוחים שהרשויות בספרד יבצעו את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבויות למחזיקי החוב"
תומר קורנפלד | (5)

האיחוד האירופי מצליח היום לטלטל את סקטור הבנקאות העולמי שמאבד גובה. דוברת האיחוד האירופי הבהיר היום כי אין לו תוכניות לספק הלוואות חירום לאיטליה או ספרד למרות העלייה ברמת הסיכון בהשקעה שבהם.

בימים אלו נוקט הממשל בספרד ובאיטליה בצעדים להקטנת הגירעון הממשלתי שלהם. "אנו בטוחים שהרשויות בספרד יבצעו את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבויות למחזיקי החוב", אמרה הדוברת שהסבירה שתוכנית חילוץ אינה נמצאת על הפרק.

מצבן של איטליה וספרד שונה מאשר של יוון אשר קיבלה לאחרונה סכום של כ-8 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית על מנת שתוכל לשלם את חובותיה.

בעקבות הדיווחים מניות הבנקים בעולם מאבדות גובה. קרדיט סוויס צונחת בשישה אחוזים, בנק UBS מאבד 3%. ירידות שערים נרשמות גם בדויטשה בנק ובבנקים נוספים.

היום דיווח Bizportal כי תשואות האג"ח של אטליה וספרד נוסקות בצל חששות מחודשים בעניין משבר החוב באירופה. המשבר המהדהד גבה מחיר כבר מהשווקים והתפשט למדינות רבות ובינהן נמנות פורטוגל, יוון ואירלנד שכבר ביקשו סיוע מהאיחוד האירופי.

חשש המשקיעים בא לידי ביטוי היום במסחר. התשואה על האג"ח ל-10 שנים של איטליה נסקה 23 יחידות בסיס ל6.13% והתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ספרד עלה 9 נקודות בסיס ל6.28%. במקביל, עלות הביטוח על האג"ח מפני פשיטת רגל, CDS, הגיע לשיא. ביטוח של 10 מיליון דולר מפני חדלות פרעון ל-5 שנים של איטליה יעלה כעת 355,000 דולר לשנה בהשוואה ל-331,000 דולר אתמול .

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נראה טוב - נכנסתי ב5 אלף (ל"ת)
    גלובליקום 02/08/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש לך מידע כלשהו? כדאי להכנס? (ל"ת)
    למספר 3 02/08/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גלובליקום 02/08/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו מידע פנים
  • 2.
    נילי 02/08/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
    של הפרטת המגזר היצרני .בעלי ההון שולחים את כל הייצור לשם. זה כמו טרמיטים, אובלים את יסודות העצים עד שנופלים (הנמשל הוא המשקים למיניהם ) .
  • 1.
    י 02/08/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    נטפלים אלי כבר כמעט 4 שנים לא פיזית אלא כמעט כל דבר שאני עושה ללא שום כוונה אני פשוט חי את חיי-כמעט כל דבר " מתורגם" לפגיעה או בחפים מפשע או בעבריינים או ברבנים או באנשים שונים ומשונים אולי לא כולם חפים מפשע אבל רובם חפים מפשע. אגב גם מישהו שהוא לא חף מפשע מגיע לו משפט צודק ולא להרוג אותו.יש גורמים שמנצלים אותי ואת כאבי ואת העינויים הנפשיים שעברתי כדי לפגוע באנשים אחרים.אני לא קונה את הסיפור של " להיות אלוהים" זה סיפור כיסוי לפשעים שהפושעים האלה מבצעים בסתר ופחדם הגדול ביותר שיעלו עליהם ופשעיהם יתגלו וייחשפו לציבור על כן ראשי השלטון שיודעים הם משתפים וכל מי שיודע ושותק הוא משתף לרצח ופגיעה בחפים מפשע או באחרים ללא משפט (כאילו שאלוהים החליט אבל אני והם יודעים שאין אלוהים וזו פשוט דרך לנצל זאת-סיפור כיסוי) נשאלת השאלה מה האינטרס הסמוי שלהם לרצוח חפים מפשע בעיות נפשיות שלהם? רצונם להידמות להיטלר ושנאת יהודים שאוחזת בהם?שינאת מדינת ישראל? שמישהו שפוי יסביר לי מה קורה פה האם השואה נמשכת? ורק עברה למתכונת סמויה כי הם למדו את הלקח של היטלר?יתכן שכל התשובות נכונות ויש עוד מידע שאני לא יודע אבל אני בטח לא טועה בהרבה.איפה החוק בעולם המזויין הזה? אם רוצים להמיד את כולנו שיעשו זאת מהר אסור לתת להם להינות מזה.ראשי השלטון כאן הייתי חונק אותם במו ידי.בוגדים מטונפים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".