גורל 'תקרת החוב': מה צופים השווקים לקראת רגע הדד-ליין

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, כותב על ההשלכות של החלטת ממשל אובמה לגבי תקרת החוב באמריקנית
אורי גלאי | (10)

חברי הקונגרס הרפובליקנים והדמוקרטים משחקים באש בהתמהמהות אישור תקרת חוב חדשה לכלכלה האמריקנית. תקרה חדשה נדרשת בכדי למנוע חדלות פירעון של ארה"ב וגרירת השווקים לסחרור כלכלי. במהלך השבועות האחרונים התנהל מאבק פוליטי עיקש בין הצדדים, תוך פזילה ברורה לשנת 2012, שנת הבחירות. הרפובליקנים דורשים פתרון המלווה בצמצום ההתערבות הממשלתית בכלכלה החופשית בעוד שהדמוקרטים מצדדים בפתרון עם התערבות ממשלתית מוגברת בדרך של העלאת מיסים. 3 ימים לפני המועד הקובע והשווקים מגלמים בצורה ברורה אמונה, שתקרת החוב תעלה בסופו של דבר ותימנע חדלות פירעון אמריקנית ופגיעה בדירוג האשראי המושלם של ארה"ב. תשואת אגרות החוב הממשלתיות בארץ נותרה ברמה יציבה וגם שוק המניות, למרות הירידות של החודשים האחרונים, נמצא מרחק של כ-6% בלבד מהשיא. גם בשווקי חו"ל המצב דומה ותרחיש של אי הגעה להסכמה, גלישה למשבר חוב וחדלות פירעון אמריקנית לא נלקחים כלל בחשבון. מדד ה-VIX (מדד הפחד) בארץ נמוך מאוד ומשקף עסקים כרגיל באחד העם, תוך התעלמות מהסכנה שבהורדת דירוג אמריקנית. בימים האחרונים זינק המדד בארה"ב, על רקע חוסר ההצלחה להגיע להסכמות לרמה של 25%, שדווקא משקפים חשש לירידות שערים. ברור לכל שחדלות פירעון אמריקנית והורדת דירוג, יובילו לירידות שערים חדות במדדי המניות והאג"ח. אך גם אם התקרה תאושר ודירוג החוב יישאר על כנו משבר החוב האמריקני רק נדחה. בפעם הבאה שיידרש תיקון לתקרה, מדובר יהיה בחוב גבוה בהרבה מזה הנוכחי. כלומר, דחיית משבר החובות והרחבתו עשויות להתברר בהסתכלות היסטורית כמקח טעות. העלאת תקרת החוב בלי תוכנית מגובשת להקטנה הדרגתית של היקף החוב הלאומי לא תמנע את המשבר אלא רק תדחה במעט. כאמור, הסבירות לאישור התקרה החדשה גבוהה מאחר ולכולם ברור שזה נדרש כעת. אולם אנו נמצאים בתקופה רגישה בה מדינות מרכזיות בכלכלה העולמית פועלות ליישום תוכניות צנע. חלקן נמצאות בתהליך של הורדת דירוג אשראי והסדרי חוב, שלא לדבר על תרחיש קיצוני של חדלות פירעון אמריקנית כבר במהלך השבוע הקרוב. בארץ המחאה החברתית תופסת תאוצה ולא ברור עדיין מה יהיו ההשלכות הכלכליות שלה, ושל החשש הביטחוני לקראת ספטמבר סביב הנושא הפלסטיני. לאור כל זה יש להמשיך לנקוט מדיניות השקעות זהירה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"חי. התנודתיות בשווקים עשויה להימשך לתוך ספטמבר, היסטוריית חודש שלילי בארה"ב. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צחי 31/07/2011 22:22
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי טיפת ידע מנהלים לנו את הכסף - אל תיבנו על הפנסיה שלכם
  • 8.
    איתן 31/07/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    שבוע שעבר המלצת לקנות, היום למכור ... ככה זה כשילדים בני שלושים מקבלים החלטות תראו את הביצועים של הקרנות שלהם ותבינו לבד
  • 7.
    דנידין 31/07/2011 17:32
    הגב לתגובה זו
    בלה, בלה,בלה
  • 6.
    שוב פרסומת חינם בלי שום מלל מחכים (ל"ת)
    יאיר 31/07/2011 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רחמים 31/07/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    מבין בכלכלה הייתי אוכל כל יום במסעדות אתה לא יודע לבשל אל תכנס למטבח התחזיות שלך נכשלות בזו אחר זו תפסיק לפרסם אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 4.
    כתבת , ולא אמרת כלום (ל"ת)
    דוד 31/07/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רודף אחרי השוק 31/07/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    לא רציני לשנות עמדה כל שבוע.
  • 2.
    עופר 31/07/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    הם קורסים!!!!!!!
  • 1.
    עוקב ומסרב להאמין 31/07/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    רכיב מניות? טעות שלי או שלך?
  • אני 31/07/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    מי שמקשיב לילדים שמנהלים השקעות שיישא בתוצאות.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטבמ"ים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטבמים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".