מחירי אגרות החוב צנחו בחודשיים האחרונים ויצרו הזדמנויות השקעה מעניינות בתשואות לפדיון של 5% ומעלה לשנה בתוספת הצמדה למדד. כעת, בדומה לשנים 2008-2009 ניתן לזהות שמדובר בהזדמנות. כפי שראינו בעבר גם עתה חלון ההזדמנויות צפוי להיסגר די מהר, ברגע שהמשקיעים המוסדיים והציבור הרחב מזהים אותו. כלומר, הזמן לפעול לניצול חלון ההזדמנויות לא צפוי להיות ארוך. מאז תחילת השנה ראינו וחווינו ירידה במחירי אגרות החוב של החברות בארץ (אג"ח קונצרני).

הירידה במחירי האג"ח אינה נובעת רק מסיבות כלכליות, אלא נובעת בעיקרה מהירידות בשוק המניות שמעודדות להפעלת תסמונת העדר. המשקיעים פועלים בהתאם לגלי הגאות והשפל בשוק ההון. כאשר שוק המניות גואה, המשקיעים מזרימים את כספם לשוק ההון, תוך שהם רוכשים ניירות ערך במחיר גבוה ותורמים להעלאת מחירי המניות ואיגרות החוב.

לעומת זאת, כאשר שוק המניות עובר למצב של ירידות שערים, משקיעים אלה מושכים את כספם בבהלה, תוך שהם מקבעים לעצמם הפסדים ולוחצים עוד יותר את המחירים כלפי מטה, לאו דווקא בגלל סיבות כלכליות.

המשק הישראלי נמצא במצב מצוין בשנים האחרונות. מצבו של המשק בולט ומפתיע דווקא על רקע מצבן של מדינות רבות בעולם ובכללן מדינות מובילות כמו ארה"ב ובריטניה, ומדינות מערביות אירופאיות כמו ספרד, יוון, פורטוגל, אירלנד ואחרות.

במהלך החודשים האחרונים נוצרה אנומליה בשוק אגרות החוב. למרות מצבו הטוב של המשק הישראלי ושל מרבית החברות הבורסאיות, מחירי אגרות החוב של חברות אלה צנחו. הירידה החדה במחירי מרבית אגרות החוב נובעת מסיבה טכנית והיא הפדיונות הגדולים, בעיקר בתעודות הסל וקרנות הנאמנות.

כאשר ציבור משקיעים גדול נבהל מהירידות בשוק המניות ומושך את כספיו מהתעודות ומקרנות הנאמנות, מתחיל להתגלגל כדור שלג. פדיון של כספים מקרנות נאמנות מכריח את מנהלי הקרנות לממש ניירות ערך באופן מיידי, בכל מחיר, וכמעט ללא שיקול דעת. לכן, מחירי אגרות החוב יורדים.

ירידת המחירים משפיעות על משקיעים נוספים וגורמת לעוד פדיונות וחוזר חלילה. תופעה זו מתעצמת דרך תעודות הסל כגון תל בונד 20, 40,ו-60, אשר פדיונן גורר ירידות בכל איגרות החוב הכלולות במדדים. כך בחודשיים האחרונים נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות כ-12 מיליארד ש' שעברו לפקדונות או לקרנות כספיות.

לאחר כחודשיים שבהם כדור השלג הולך ומתעצם, ומחירי אגרות החוב הולכים ויורדים, הגענו כיום למצב שבו המחירים של אגרות החוב הפכו להיות זולים ואטרקטיביים ביותר להשקעה. כך למשל ניתן לרכוש כיום אגרות חוב מדורגות בקבוצת A שיש בהן תשואה גלומה של למעלה מ-5% לשנה בתוספת הצמדה. ישנן גם אגרות חוב של חברות לא מדורגות או בעלות דירוג נמוך. כלומר בסיכון יחסית גבוה, שיש בהן תשואה גלומה של כ-8% לשנה בתוספת הצמדה למדד המחירים.

ישנן דוגמאות רבות לאגרות חוב בהן עלתה התשואה ומהוות הזדמנות השקעה מעניינת. ביניהן ניתן למצוא את אלביט הדמיה אג"ח א למח"מ של 1.24 שנים עם תשואה לפדיון של 11.83% ועם דירוג A. ירידות השערים באגרת נבעו מהתדיינות של בעל השליטה, מוטי זיסר, עם בנק הפועלים לגבי החזר חוב פרטי של זיסר ולמרות שלחברה הון עצמי וקופת מזומנים גבוהים ונכסים טובים בארץ ובעולם.

אגרת החוב כלכלית ירושלים אג"ח ה' במח"מ של 2.5 מניב תשואה צמודה למדד של כ-5%. כלכלית נפגעה מירידות השערים באגרות החוב של זיסר ומכירה עדרית של הניירות. ברמות התשואה נוכחיות בשוק מדובר בתשואה מעניינת ברמת סיכון לא גבוהה. ישנם ניירות ערך נוספים בתשואות גבוהות אף יותר, אולם ברובן כבר מדובר בהשקעה עם רכיב סיכון גבוה ולכן יש לברור ולבחון אותן לעומק ובאופן סלקטיבי.

ללא ספק השקעה בתשואות הגבוהות הינה השקעה אטרקטיבית. כאשר רמת הסיכון ניתנת לשליטה באמצעות בחירה סלקטיבית של אגרות חוב והתאמת תמהיל דירוג החברות לטעמיו וצרכיו של המשקיע, תוך פיזור רחב על פני ניירות ערך שונים. ההשקעה באגרות חוב נראית אטרקטיבית במיוחד בהשוואה לתשואה הניתנת על חיסכון בבנק העומדת כיום על 2% עד 3% לטווח קצר עד שנתיים ללא הצמדה. הרי שההשקעה באגרות חוב נראית אטרקטיבית במיוחד.

השנים 2008-2009, כמו משברים קודמים, לימדו את כולנו שאפילו ירידה חריפה, רוחבית וחסרת הבחנה במחירי אגרות החוב, תגרור לרוב עלייה מהירה במחיריהן בהתאם למצב הכלכלה באותה עת. בשנת 2008 צנחו מחירי האג"ח באופן חריף יותר מירידת המחירים הנוכחית. הציבור מכר את אגרות החוב שלו, ישירות, דרך מכירת קרנות נאמנות או תעודות סל במחירים זולים ותוך הפסדים כבדים. בשנת 2009, עת מחירי האגרות עלו בחדות, הבין הציבור את הטעות הגדולה שעשה. היה ברור שאין מדובר באג"ח של חברות שהפסידו כספים רבים, אלא באג"ח שאיבדו מערכן רק כתוצאה מ"תופעת העדר", וממכירות טכניות של קרנות נאמנות ותעודות סל.

כאשר לקחי שנת 2008 עדיין טריים, עלינו לשקול את צעדינו בתחום אגרות החוב בהתאם. על המשקיע שמחזיק באגרות חוב וספג בהן הפסדים במהלך החודשים האחרונים, לשקול היטב את צעדיו ולא להתפתות למכור אותן במחיר זול תוך קיבוע הפסד.

לעומת זאת, מי שיש בידו כספים נזילים ומחפש הזדמנות השקעה, מומלץ לשקול השקעה בתשואה נאה. הסיכונים אומנם קיימים, אולם המצב הכלכלי הן בארץ והן בעולם נמצא במגמת שיפור, תוך שהגלובליזציה מתמרצת סיוע בינלאומי למדינות נכשלות. לכן גם המשבר היווני יקבל מענה והוא אינו צפוי לזעזע את כלכלת העולם.