אקירוב ישלם להילטון 20 מיליון: נדחתה תביעתו נגד פסק בוררות בינו לבין הילטון
סכסוך רב שנים בין חברת הנכסים אלרוב נדלן שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב לבין חברת הניהול הילטון הגיע היום לסיומו בבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את תביעת אלרוב לבטל את פסק הבורר שחייב אותו לשלם להילטון 20 מיליון דולר. (בפברואר 2009 ביקשה חברת אלרוב לבטל את פסק הבורר בשל ניגוד עניינים).
ראשיתו של הסכסוך לפני 10 שנים, בטענת אקירוב על כך שהילטון לא ניהלה את המלון בירושלים (מצודת דוד) בסטנדרטים הנדרשים. באותה עת הגישה חברת אלרוב מלונות, מקבוצת אלרוב שבבעלות אקירוב, הבעלים של מלון מצודת דוד (מלון הילטון ירושלים לשעבר), תביעה בסכום של 70 מיליון דולר נגד הילטון אינטרנשיונל העולמית ונגד הילטון ישראל, חברת הניהול של המלון לשעבר.
אלרוב טענה בתביעה, כי למלון נגרמו נזקים כתוצאה מהפרותיה של הילטון את הסכם הניהול בשל ניהול כושל ולקוי של המלון. התביעה הוגשה כתביעה נגדית במסגרת הליכי בוררות שהתנהלו בין הילטון לאלרוב בפני הבורר עו"ד ד"ר ישראל לשם.
בעקבות הבוררות טען אקירוב, כי עו"ד ד"ר ישראל לשם (הבורר), שותף בכיר במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדווין ושות', לא דיווח לצדדים כי שותף במשרדו, טיפל במהלך הבוררות ברישום שעבודים בישראל על נכסים של הילטון לטובת צד שלישי.
הבורר הבהיר כי מדובר ברישום שעבודים לטובת צד שלישי, שאין להם קשר להליך הבוררות, שכן משרדו לא ייצג את הילטון.
ביהמ"ש קיבל את טענות הילטון באמצעות עורכי הדין אלקס הרטמן וחגי דורון ממשרד ש.הורוביץ ושות' וקבע, בין היתר, כי הבורר התנהל כראוי וכי האמון שנתנה אלרוב בבורר נפסק רק כאשר הפסידה בבוררות.
בנוסף קבע בית המשפט כי מדובר בחיפוש אמתלה לאחר מעשה לביטול הפסק. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן פסקה, כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים המחייב פסילת הבורר. היא הדגישה כי ככל שהליך הבוררות מתקדם יש להגביל את אפשרותו של צד כלשהו לטעון כנגד הבורר.
- 1.כדאי היה לציין בכתבה 19/07/2011 22:35הגב לתגובה זואלרוב נדלן הודיעה זאת היום במאיה
- יונתה 20/07/2011 09:36הגב לתגובה זומחזק היום.. נסחרת במחיר שפל, תחזור ל14000 בקרוב. יש לך מושג מתי יש פרסום דוחות?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
