מידרוג: אופק שלילי לאג"ח של חברת החשמל; שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית
חברת דירוג האשראי מידרוג הודיעה כי הכניסה לרשימת מעקב (Watch-List) את דירוג איגרות החוב מסדרה 2022 של חברת החשמל, בעקבות הודעת החברה על קשיי מימון ממקורותיה העצמיים: בשל השינוי בתמהיל הדלקים, תידרש החברה לשאת בעלות נוספת משמעותית, שצפויה להסתכם בתוספת של כ-3-3.5 מיליארד שקל, מעבר לתקציב המתוכנן לרכש דלקים לשנה זו. ההודעה הגיעה על רקע השינוי בתמהיל הדלקים (לאור המחסור בגז ואי-הוודאות לגבי המשך הספקתו).
מהודעת החברה עולה, כי גם אם תסכים רשות החשמל להכיר במלוא העלות הנוספת במסגרת התעריף, לא יהיה בכך לספק פתרון מיידי לבעיה התזרימית הצפויה, שכן התקבולים הנוספים, שיגיעו כתוצאה מהעלאת התעריף, לא יתקבלו בחברה באופן מיידי.
מידרוג מבססת את דירוג חברת החשמל, בין היתר, על התמיכה הממשלתית, הזיקה הגבוהה בין החברה למדינה, והאישור שהתקבל בימים האחרונים משר התשתיות הלאומיות להפשרת חצי מיליארד שקל מגיוסי ההון של החברה לטובת הוצאת המימון הנוכחית.
לפיכך, בבסיס דירוג החברה עומדת ההנחה, כי בעת הצורך תתקיים התערבות משמעותית של המדינה, בהיקף ובמועד הנדרשים. שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית.
אופק הדירוג לאיגרות החוב הינו שלילי, בין היתר בשל אי הוודאות הרגולטורית סביב שינוי מבנה החברה, יחסיה הפיננסים החלשים ונזילותה הנמוכה, העלולים לגרום לקושי בגיוס מקורות מימון ולהוביל לעלייה בריבית הגיוס. מידרוג תמשיך ותעקוב אחר תוכנית החברה להתמודדות עם קושי הנזילות לרבות תמיכת המדינה בצרכי המימון הללו.
מידרוג מציינת, כי ב-12 ביולי פרסמה חברת החשמל דיווח לגבי ההשלכות שיהיו לאי-רציפות הספקת הגז הטבעי ממצרים, ולאי-הוודאות באשר להמשך ההספקה העתידי של גז טבעי ממצרים, כמו גם בנוגע להיערכותה להספקת החשמל מעבר לטווח המיידי.
משיחותינו עם החברה ועם רשות החשמל עולה, כי בכוונת רשות החשמל להכיר בהוצאות העודפות בגין השינוי בתמהיל הדלקים באמצעות ייקור החשמל בשיעור כ-19%. עם זאת, טרם התקבל מידע סופי באשר לאופן פתרון הבעיה התזרימית.
לחברת החשמל יתרות מזומנים בסכום של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-800 מיליון שקל בחשבון ייעודי (המוגדרים כהלוואה מצרכני החשמל ונועדו למימון תוכנית החרום). החברה מעריכה שרשות החשמל תבחן בחיוב הפשרת סכום זה או חלק מהותי ממנו, לטובת מימון רכישות הדלקים הנוספות. בנוסף, רשות החשמל אישרה לחברה אי-העברת כספים בגין ההלוואה מהצרכנים לחשבון הייעודי למשך יולי-אוגוסט, בסכום של כ-340 מיליון שקל.
לחברה עומס פירעונות של כחצי מיליארד שקל עד סוף השנה, וצפי להכנסות נוספות כתוצאה ממכירת החשמל. להערכתה, בהנחה שעלות הדלקים הנוספת הינה 3.5 מיליארד שקל, צרכים התזרימים כתוצאה מעלות זו מסתכמים בכשני מיליארד שקל.
החברה פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה, לגיוס המקורות הנדרשים מהמערכת הבנקאית ושוק ההון. החברה ורשות החשמל פועלות להסרת מגבלת השימוש במזוט, לפחות באופן חלקי ולהביא להפחתה של המיסוי עבור הסולר, לפחות בהיקף, שאינו נלקח בחשבון בתקציבי הממשלה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
