לרגל שבוע הספר: ספר ביום, בתחום שוק ההון - "שיטות מסחר בבורסה בת"א"
להלן קטעים מתוך הספר "שיטות מסחר בברסה בת"א":
תעודות סל מסוג SHORT על המדדים מקומיים, העוקבות אחרי הביצועים במקדם מסוים, זכו לפופולריות רבה בקרב המשקיעים. (למשל: "קסם ת"א 75לונג חודשי כי פליים") איך מספקת החברה המנפיקה את התשואה הגבוהה הזו?
נניח, חברה מנפיקה תעודה "SHORT על מדד ת"א 75 פי 3". פירוש הדבר, שבמקביל לירידה של 1% במדד ת"א 75 עולה שער של תעודת הסל ב-3%. לצורך התשלום למחזיקי התעודה, נאלצת החברה להשאיל מניות, הכלולות במדד, ולבצע מכירות בחסר בפרופורציה הנדרשת, במקרה זה: פי 3. אם נרשמים בתעודת הסל ביקושים חריגים במיוחד, יכולים שחקנים גדולים להתחיל במשחק כנגד התעודה. הם מתחילים להעלות מחירי מניות, הכלולות במדד, ובעצם מעלים את המדד עצמו.
לחברה המנפיקה יש הסכם עם המשאיל לגבי כמות מסוימת של מניות (מסגרת ההשאלה), ובהתאם לכך הופקדו הבטחונות. כאשר מביאים הביקושים החריגים לניצול מסגרת ההשאלה, ובמקביל עולים מחירי המניות, מחמיר מצב הבטחונות של החברה והיא ניצבת מול דילמה: להשאיל כמות נוספת של מניות ולהפקיד עוד בטחונות או לבצע פדיון כפוי של התעודה (להחזיר כסף למחזיקים בתעודה לפי השווי של התעודה ולמחוק אותה ממסחר בבורסה)?
לא תמיד יש לחברה אפשרות להפקיד ביטחונות בכדי להשאיל מניות, שכן מדובר בביקושים חריגים לתעודה ובשל כך - סכומי כסף גדולים. מצד שני חוששת החברה מהמשך עליית המדד. מכיוון שהוא יגרום למצב, שבו ידרוש הברוקר של החברה להגדיל את היקף הבטחונות עבור המניות המושאלות (נניח מ-20% ל-30%), שכן עליית המדד גורמת הפסד לפוזיציות SHORT של החברה, ובמקביל לגידול ההפסד גדלה הדרישה להיקף הבטחונות.
אם בוחרת החברה להגדיל את פוזיציות SHORT, היא מגדילה את הסיכון עבורה. בנוסף, לא כל הכסף המופקד כבטחונות, מקורו בהון עצמי של החברה, אלא כולל גם כסף מגויס (על ידי אג"ח או בהלוואות).
חברה החוששת מהמשך ביקושים לתעודה, תצטרך להפקיד יותר ויותר כספים, שעבורם היא משלמת ריבית גבוהה פי כמה מדמי הניהול שהיא מקבלת עבור ניהול התעודה. במצב זה יניב המשך ניהול התעודה הפסדים לחברה.
החברה מתייצבת אפוא אל מול בחירה: חשיפת יתר בפוזיציות SHORT שלה עם סיכון להיקלע למצב שבו ניהול תעודה יניב הפסדים משמעותיים או פדיון כפוי של תעודה באופן מיידי. היא צריכה להחזיר למשקיעים תמורה כספית עבור התעודה לפי השער במסחר בבורסה ו"להתכסות" על ה-SHORT, כלומר לרכוש מניות בכדי לסגור את הפוזיציה. זו שעתם היפה של הספקולנטים: הם מעלים בצורה חדה את שערי ני"ע שנאלצת החברה לרכוש, וכך גורמים ל-SQUEEZE SHORT.
- 1.Like (ל"ת)like 22/06/2011 13:43הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
