לא על הגז לבדו: ועדת הכלכלה דורשת לשחרר מיידית מכסות למערכות פוטו-וולטאיות

הדיון נערך בעקבות המחלוקת בין האוצר שרוצה להקפיא מכסות, לבין משרד התשתיות שמעוניין להגדילן. דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל: המשך ההקפאה יפגע בישובים בפריפריה ויביא לפיטורי עובדים
הדס גייפמן | (3)

בעוד הגז יהיה זמין ליצור חשמל רק בעוד כ-10 שנים, המערכות הסולאריות כבר כאן. למרות זאת, מתנהל כיום מאבק מר בין האוצר למשרד התשתיות, בנוגע להגדלת המכסות של המערכות הסולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות שניתן לפרוס אותן על גגות בתים, מוסדות, מבנים חקלאיים דוגמת רפתות ועוד, במטרה לספק אנרגיה נקייה. בעוד משרד התשתיות מעוניין לקדם את הנושא, באוצר מעדיפים להגביל את מספר המערכות שניתן לפרוס ולכן החליטו להקפיא את היקף המכסות.

על רקע מחלוקת זו התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנוגע להפשרת מכסות והקצאת מכסות נוספות למערכות סולאריות. בתום הדיון דרשה הוועדה מהממשלה להפשיר את המכסות באופן מיידי. עוד דורשת הועדה לקדם שורה של החלטות בנושא הסולארי, בהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים בתחום.

הדיון בוועדה התקיים בעקבות הצעת הפשרה שגובשה לאחרונה על ידי פרופ' יוג'ן קנדל, ראש המועצה הכלכלית. קנדל התבקש על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו לבדוק את הנושא.

דני דנן, מנכ"ל חברת אנרפוינט ישראל, חברה בת של אנרפוינט האיטלקית, שהינה ענקית מערכות סולאריות בעלת היקף מכירות של כרבע מיליארד אירו, ייצג בדיון את החברות הפועלות בתחום הסולארי. לדבריו, המשך הקפאת המכסות הסולאריות יביא לפיטורי מאות עובדים ויפגע בתושבי הפריפריה בדרום ובצפון. זאת משום שהתקנות המערכות מיועדות בעיקר לישובים אלה.

דנן פנה לוועדה בהצעה לפתרון המחלוקת על ידי תוכנית רב-שנתית שתכלול מכסה רציפה מעתה ועד למחצית הראשונה של 2014. לדבריו, בהתאם למתווה זה, יקבעו מראש מכסות כמותיות חצי שנתיות ידועות מראש, ויקבע מתווה היורד בחמישה אחוזים בכל חצי שנה של תעריף החשמל.

ח"כ רוברט אילטוב מסיעת ישראל ביתנו, שניהל את ישיבת ועדת הכלכלה (והחליף את יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה) אמר, כי הוא רואה בחומרה רבה את העובדה שראשי משרדי הממשלה לא הגיעו לדיון בוועדה והסתפקו בשליחת נציגיהם. בפנייה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ביקש אילטוב לכנס את ועדת המנכ"לים הבין משרדית לתחום האנרגיה המתחדשת, כדי שזו תגיש לממשלה המלצות למדיניות כוללת למשק האנרגיה המתחדשת עד לשנת 2020, בתוך שלושה חודשים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גיל לוי 23/06/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר להקפיא את הסולארי פשוט ביזיון זה העתיד חברי כנסת מושחתים נמאסתם
  • 2.
    גו 23/06/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    מה שתיניץ מה קרה חשמל מישמש ולקבור את המאגרים לנד או מה קרה מחקים לך לאישור המשך הקידוחים ליויטן שלוש והמשך לקידוח הנפט שבועים ליפני המטרה מה קרה לנדאו ספר על תיתביש מה עובדים עלינו כמו שתיניץ והשישינסכים למיניהם לנד או אתה אדם עגון תאשר את המשך הקידוחים אנחנו כמשקיעים מפסידים המון כסף לנ דאו אז בבקשה תאשר את התחלת הקידוח קרוב לשבועים עברו ואין עוד הודה מימכם מישרד התשתיות
  • 1.
    עכשיו אני מבין למה אדומים טסה למעלה (ל"ת)
    Eyal 22/06/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.