האם אתם זוכרים מי המוטב שלכם בפוליסת הביטוח?
מתי בדקתם בפעם האחרונה את מי קבעתם כמוטבים בפוליסת הביטוח שלכם , קופת הגמל ובמקרים מסויימים גם קרן הפנסיה?
לצערנו הרב פעמים רבות נקבעים המוטבים עם הצטרפות העמית לקופת הביטוח. לעיתים העמית עדיין רווק ושוכח או אינו מקפיד להודיע לקופה על שינוי מוטבים במקרה של נישואים ולידת ילדים.
למה זה חשוב?
מכיון שלקביעת מוטבים בפוליסת ביטוח ובקופת גמל כח רב. עד כדי כך שעל פי סעיף 147 לחוק הירושה נקבע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".
כלומר גם אם אותו מבוטח בפוליסת ביטוח חיים ערך צוואה בחייו והוריש את כל רכושו ליקיריו במידה ובפוליסת הביטוח מופיע מוטב אחר, והשינוי לא הובא לידיעת החברה טרם קרות המקרה, מי שיהיה זכאי לתגמולים ולסכום הביטוח מהפוליסה יהיה המוטב.
כתוצאה מכך יכולים להיווצר מקרים בעיתיים ולעיתים, אף אבסורדים של תשלום סכום הביטוח לאו דוקא לאדם אשר הלקוח רוצה לדאוג לו לאחר מותו. כמו לדוגמא קביעת לקוחה כי המוטב הוא בעלה, תוך כדי שהיא גם נוקבת בשמו, ולאחר מכן נפרדו בני הזוג אך טרם התגרשו וקרה מקרה הביטוח. דוגמא נוספת, צעיר שקבע את הוריו כמוטבים בפוליסה ושכח להודיע לחברת הביטוח שהתחתן וכי יש לשנות את הנהנים, וקרה מקרה הביטוח, מותו של מוטב של עמית בטרם ארע מקרה הביטוח לעמית ומותו של זה אחריו בלא ששינה את המוטב ועוד ועוד דוגמאות.
באחרונה יצא פסק דין נוסף שדן בענינה של צוואה הנוגדת את קביעת המוטבים בקופת הגמל ולא הובאה לידיעת קופת הגמל טרם קרות המקרה וגם כאן קבע בית המשפט כי זכותם של המוטבים גוברת. בהקשר לכך חשוב לציין כי לעיתים גם קביעה מפורשת של הלקוח לגבי זהות הנהנים לא תעזור וזאת מהסיבה שלגבי חלק מהכספים המופקדים בקופות או חלק מסכום הביטוח נקבע בחקיקה או בתקנון למי הם יהיו שייכים. כך לדוגמא פיצוי פיטורים ישולמו לשאריו של העובד (והשארים מוגדרים בסעיף 5 לחוק פיצוי פיטורים). וכך במקרה של פטירה של עמית המבוטח בקרן פנסיה, תשולם קיצבה לשאריו כפי שהם מוגדרים בתקנון הקרן (ולעיתים קיימים הבדלים בין תקנוני הקרנות לענין זה).
אז מה לעשות?
החשיבות של המעקב אחרי התוכניות הפנסיוניות מודגמת גם כאן בעניין המוטבים. חובה על כל החוסכים להבין כי "החסכון הפנסיוני" אינו אירוע חד פעמי אלא דורש התאמות בקביעת הסכומים המבוטחים, בסוגי התוכניות וכמובן כפי שראינו גם בקביעת הנהנים בתוכניות. חשוב מאד שקביעה זו תעשה במשותף עם אנשי מקצוע על מנת למנוע מצב של אי מילוי רצונו של החוסך.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 2.יובל 23/06/2011 07:46הגב לתגובה זוחשוב, יש אבסודרים
- 1.משה 23/06/2011 07:00הגב לתגובה זואיך נוהגים במקרה של מוטבים קטינים ? למי, אם בכלל, ניתן הכסף ? לדוגמא, קופ" ג שהעמית מת והמוטבים רשומים כנכדים שעדיין קטינים. תודה
- לאפוטרופוס החוקי (ל"ת)משה 30/06/2011 14:17הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
