האם אתם זוכרים מי המוטב שלכם בפוליסת הביטוח?
מתי בדקתם בפעם האחרונה את מי קבעתם כמוטבים בפוליסת הביטוח שלכם , קופת הגמל ובמקרים מסויימים גם קרן הפנסיה?
לצערנו הרב פעמים רבות נקבעים המוטבים עם הצטרפות העמית לקופת הביטוח. לעיתים העמית עדיין רווק ושוכח או אינו מקפיד להודיע לקופה על שינוי מוטבים במקרה של נישואים ולידת ילדים.
למה זה חשוב?
מכיון שלקביעת מוטבים בפוליסת ביטוח ובקופת גמל כח רב. עד כדי כך שעל פי סעיף 147 לחוק הירושה נקבע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".
כלומר גם אם אותו מבוטח בפוליסת ביטוח חיים ערך צוואה בחייו והוריש את כל רכושו ליקיריו במידה ובפוליסת הביטוח מופיע מוטב אחר, והשינוי לא הובא לידיעת החברה טרם קרות המקרה, מי שיהיה זכאי לתגמולים ולסכום הביטוח מהפוליסה יהיה המוטב.
כתוצאה מכך יכולים להיווצר מקרים בעיתיים ולעיתים, אף אבסורדים של תשלום סכום הביטוח לאו דוקא לאדם אשר הלקוח רוצה לדאוג לו לאחר מותו. כמו לדוגמא קביעת לקוחה כי המוטב הוא בעלה, תוך כדי שהיא גם נוקבת בשמו, ולאחר מכן נפרדו בני הזוג אך טרם התגרשו וקרה מקרה הביטוח. דוגמא נוספת, צעיר שקבע את הוריו כמוטבים בפוליסה ושכח להודיע לחברת הביטוח שהתחתן וכי יש לשנות את הנהנים, וקרה מקרה הביטוח, מותו של מוטב של עמית בטרם ארע מקרה הביטוח לעמית ומותו של זה אחריו בלא ששינה את המוטב ועוד ועוד דוגמאות.
באחרונה יצא פסק דין נוסף שדן בענינה של צוואה הנוגדת את קביעת המוטבים בקופת הגמל ולא הובאה לידיעת קופת הגמל טרם קרות המקרה וגם כאן קבע בית המשפט כי זכותם של המוטבים גוברת. בהקשר לכך חשוב לציין כי לעיתים גם קביעה מפורשת של הלקוח לגבי זהות הנהנים לא תעזור וזאת מהסיבה שלגבי חלק מהכספים המופקדים בקופות או חלק מסכום הביטוח נקבע בחקיקה או בתקנון למי הם יהיו שייכים. כך לדוגמא פיצוי פיטורים ישולמו לשאריו של העובד (והשארים מוגדרים בסעיף 5 לחוק פיצוי פיטורים). וכך במקרה של פטירה של עמית המבוטח בקרן פנסיה, תשולם קיצבה לשאריו כפי שהם מוגדרים בתקנון הקרן (ולעיתים קיימים הבדלים בין תקנוני הקרנות לענין זה).
אז מה לעשות?
החשיבות של המעקב אחרי התוכניות הפנסיוניות מודגמת גם כאן בעניין המוטבים. חובה על כל החוסכים להבין כי "החסכון הפנסיוני" אינו אירוע חד פעמי אלא דורש התאמות בקביעת הסכומים המבוטחים, בסוגי התוכניות וכמובן כפי שראינו גם בקביעת הנהנים בתוכניות. חשוב מאד שקביעה זו תעשה במשותף עם אנשי מקצוע על מנת למנוע מצב של אי מילוי רצונו של החוסך.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 2.יובל 23/06/2011 07:46הגב לתגובה זוחשוב, יש אבסודרים
- 1.משה 23/06/2011 07:00הגב לתגובה זואיך נוהגים במקרה של מוטבים קטינים ? למי, אם בכלל, ניתן הכסף ? לדוגמא, קופ" ג שהעמית מת והמוטבים רשומים כנכדים שעדיין קטינים. תודה
- לאפוטרופוס החוקי (ל"ת)משה 30/06/2011 14:17הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
