מי פה טועה? התשואה על האג"ח של אלביט הדמיה טסה ל-16%, הדירוג ללא שינוי מאוקטובר
אגרות החוב של אלביט הדמיה איבדו בימים האחרונים גובה רב והתשואה עליהן זינקה בכמעט פי שניים בצל חששות המשקיעים בנוגע ליציבות הפיננסית של בעל השליטה בחברה, מוטי זיסר. באותו הזמן, כאשר התשואה על האג"ח הארוכות זינקה מרמה של כ-5.5% לרמות של 18%-20% (היום במסחר) בסוכנויות הדירוג לא פצו פה ודירוג האג"ח נותר כפי שהיה.
לאלביט הדמיה אגרות חוב בסך של 2.495 מיליארד שקלים המחולקות ל-8 סדרות שונות (א'-ז' ו-1) בעלות מח"מים (משך חיים ממוצע) שונים (הקצרות לפירעון בין 2011-2014 והארוכות לפירעון בין 2013-2020) . סדרות האג"ח מדורגות הן ע"י S&P מעלות בדירוג של 'ilA' והן ע"י סוכנות מידרוג בדירוג של A2 לאג"ח (רמות דירוג דומות). שתי סוכנויות הדירוג מחזיקות באופק שלילי לדירוג.
נפילות חדות נרשמות גם היום במחירי אגרות החוב של אלביט הדמיה, זאת לאחר שב-Bizportal נחשפה המלצה של אקסלנס להימנע מרכישת האג"ח ברמות תשואה של פחות מ-10%. בסופו של יום, כל סדרות האג"ח צונחות וכעת משקפות תשואות לפידיון של בין 11.7%-17.5%.
מאשררים דירוג ותחזית
בסוכנות הדירוג S&P מעלות אשררו רק בספטמבר האחרון דירוג 'ilA' לאלביט הדמיה. אז גם עדכנו את תחזית הדירוג לשלילית מיציבה. צעד המעיד על כך שהדירוג נמצא בסכנה להורדה. דירוג החברה זהה לזה של דרבן השקעות, כלכלית ירושלים וגבוה בשתי רמות מאפריקה נכסים (BBB). מנגד, הוא נמוך בשתי רמות בלבד מזה של ענקית התקשורת בזק (AA+).
"אנו רואים שינוי חיובי בשוקי הפעילות העיקריים של החברה, בעיקר פולין והודו, אשר צפויים לתמוך בפעילותה וביצרת תזרימים בטווח הזמן הקצר", נכתב בדו"ח של האנליסטים אלעד רגב ועמרי שטרן ממעלות. "מאידך, הקושי של החברה ליצר הכנסות משמעותיות ותזרימי מזומנים חיוביים מפעילות לאורך השנתיים וחצי האחרונות יוצרים לחץ כלפי מטה על הדירוג".
במעלות ציינו שתחזית הדירוג השלילית משקפת את התארכות מחזור העסקים של החברה והקושי לממש את המודל העסקי המתבטא במימוש השקעות שהגיעו לבשלות. עם זאת הם הדגישו כי נזילות החברה 'מספקת' ולא צפויה לייצור בעיית נזילות. כמו כן, נאמר כי התחזית עשויה להתעדכן ליציבה במידה והחברה תבצע שינוי בתזרימי המזומנים מפעילות ותיצור הכנסות משמעותיות.
מאז ועד היום ביצעה אלביט הדמיה שורה של מימושי נכסים. בלונדון מכרה החברה את חלקה בשלושה מלונות לשותפתה חברת פארק פלאזה, שבשליטת מלונות ים סוף של אלי פפושדו, לפי שווי של 230 מיליון פאונד. המכירה יצרה לחברה רווח של 185 מיליון שקלים והביאה לקיטון משמעותי בהיקף החוב הפיננסי.
במידרוג המצב די דומה. האנליסט נדב גורן אישרר את דירוג החברה באופק שלילי. רמת הסיכון בפעילות החברה לא השתנתה מאז אוקטובר 2010, כתב גורן וציין כי נזילות החברה נותרה טובה והינה בהיקף מספק על מנת לענות על צורכי הפעילות בטווח הקצר והבינוני. עם זאת הוא התייחס להמשך מגמת השחיקה בהון העצמי של החברה.
בדו"ח של מידרוג נכתב: "אישור מחדש של הדירוג ואופק הדירוג נובע מכך שעל אף השחיקה הנמשכת בהון העצמי וביחסי האיתנות והעדר רווחים משמעותיים מפעילות, החברה התחילה במימוש האסטרטגיה האמורה לשפר בטווח השנה הקרובה את רמת האיתנות ונזילות החברה. יחד עם זאת הותרת אופק הדירוג שלילי משקפת את האתגרים שנותרו ביישום אסטרטגיית החברה".
הדירוג של מידרוג לאלביט כמעט זהה לזה של אלבר (תשואה ברוטו של עד 2%) ודומה לזה של בי קומיונקיישנס, בעלת השליטה בבזק, רק עם אופק יציב. אגרות החוב של מבני תעשיה מחזיקות בדירוג A2 עם אופק שלילי נסחרות בתשואה לפדיון של 4.6%.
מי צודק?
כולם זוכרים את התגובה המאוחרת של חברות הדירוג בארץ ובעולם למשבר הפיננסים של 2008. איך רק בחודש מאי נזכרו להוציא את כל חברות הנדל"ן לתהליך בדיקה. אך ראוי לציין, כי גם בסופו של דבר קיבל האג"ח של אלביט דירוג יחסית גבוה של A עם אופק יציב.
אז האם תגובת השוק לחדשות בנוגע לחוב של זיסר לבנק הפועלים (כ-985 מיליון שקל) מוצדק? ע"פ חברות הדירוג נראה שלא, שכן הן לא עדכנו את הדירוג לאלביט הדמיה מאז ספטמבר-אוקטובר 2010, אז קבעו לדירוג תחזית שלילית וחזרו ואשררו אותו לפני מספר חודשים שהחברה ביצעה גיוסים של מאות מיליוני שקלים.
באותה הדעה מחזיקה גם החברה שהבהירה היום כי "למחלוקת לכאורה בין אירופה ישראל לבין בנק הפועלים אין קשר להסכם ארוך הטווח של אלביט עם הבנק, שבו אלביט עומדת בתשלומים לשביעות רצון הצדדים". החברה מצידה יצאה אתמול קניות והחלה לרכוש אג"חים מהסדרות השונות, שע"פ הערכות, מסתכמות כבר לעשרות מיליוני שקלים.
מסוכנות S&P מעלות נמסר בתגובה לכתבה: "אנחנו עוקבים באופן שוטף אחר החברות, ברגע שיהיה מידע חדש נעדכן".
- 10.קובי 25/05/2011 12:03הגב לתגובה זואיפה העו" ד החכם שיגיש תביעה ייצוגית נגד שתי החברות הפלצניות.
- 9.עשה עיסקה מצוינת 24/05/2011 19:44הגב לתגובה זולחברה נזילות גבוהה יחס שוטף גבוה והנפילה שהיתה הזויה ביחס למצב החברה.
- 8.מי שמתייחס לאקסלנס ניראה לי שם כספו על הקרן.. (ל"ת)אקסלטיזי 24/05/2011 16:25הגב לתגובה זו
- 7.ארגמן סביון 24/05/2011 16:06הגב לתגובה זומעלליהם וגודל תרומת הפועלים בשוק מטעם בנק הפועלית בע" מ ידוע לכל וגם לראשי המשק הכלכלי בארץ,לא פעם נחקרו אנשי המשק והכלכלה של בנק הפועלים העוסקים והפועלים במסחר בשוק.על מנהל הבנק מידת מעורבותו ופועלו היתה חקירה מאד משמעותית,ועניינית,ולמיטב ידיעתי קימת המלצה של רשות ניירות הערך בנידון,ועלפי כך יהיה המשך בנידון.זאת לדעתי הסיבה אשר מונעת המשך הפעילות והמסחר בנירות הערך של הקבוצה,מן הרצוי לבחון מידת התועלת והמשך העסקתם של הגורמים המאד " רצויים" בבנק הפועלים,בעתיד הקרוב.
- 6.דירוג 24/05/2011 16:01הגב לתגובה זוראו את הקריסה הפיננסית ב2008.
- 5.יורם 24/05/2011 15:56הגב לתגובה זולא נראה שהאגחים יגיעו לתספורת בשנתיים הקרובות, וגם אם תהיה תספורת דומה לזו באפריקה ישראל, לא צפוי הפסד משמעותי בקניה בשער הנוכחי. השקעה טובה לע" ד.
- 4.חברות הדירוג - חבורה של אפסים (ל"ת)דני 24/05/2011 15:55הגב לתגובה זו
- 3.לחברה ליפול.הכי הרבה הוא יהיה הבעלים (ל"ת)בנק הפועלים לא יתן 24/05/2011 15:39הגב לתגובה זו
- 2.אי 24/05/2011 15:38הגב לתגובה זומנסיון הנפילות של דלק נדלן אפריקה ועוד חברות הדירוג נזכרות להוריד דירוג רק אחרי כמה ימים של התרחשויות וזה כמו עיתון ישן שאפשר לנגב איתו אבל משכורות גדולות יש שם וזה מה שחשוב
- 1.לדעתי חברות הדירוג- בלוף גדול (ל"ת)משקיע 24/05/2011 15:25הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
