לאחרונה עברה בהצלחה ההנפקה לציבור של רציו יה"ש. החברה גייסה 220 מיליון שקלים במניות וכתבי אופציה. ביום רביעי החלה להיסחר רציו אפ 10 ובמהלך שני ימי המסחר הראשונים ריכזה מחזורי מסחר גבוהים של כ 40 מיליון ש' בממוצע ליום. ברמה התאורטית כל סידרת האופציות החליפה ידיים.

האופציה שתומחרה בתשקיף לפי מודל בלאק אנד שולץ בשווי של 4.9 אגורות (בהנחת תוספת מימוש 75 אגורות) סגרה ביום ה' האחרון ב-13.5 אגורות והשלימה עליה חדה של כ-175% מעל התמחור בהנפקה. תוספת המימוש עומדת על 56 אגורות והפרמיה למימוש מידי הנגזרת עומדת על 27% ,אולם יש לשים לב שתוספת המימוש של האופציה משתנה החל מ-1.1.2012 ל-75 אגורות ולכן הפרמיה למימוש עתידי (ללא שינוי במחיר המניה) משתנה ל 70%.

כמה סיבות לגידול במחזורי המסחר והעליות באופציה של רציו:

משקיעים מוסדיים שהשתתפו בהנפקה של רציו לא דוגלים בהחזקת האופציות לאחר ההנפקה, (בתוחלת בד"כ מפסידים ורוב כתבי האופציה פוקעות ללא תמורה) ולכן הם משתדלים למכור את האופציות בימי המסחר הראשונים.

כניסת ספקולנטים וסוחרי יום המחפשים לעשות כסף מהיר. הספקולנטים מזהים ניירות עם תנודתיות ומחזור מסחר גבוהים ומשפיעים על כיוון האופציה. חלק גדול ממחזורי המסחר מורכבים מסוחרי יום. המלצות נקודתיות בשוק לגבי מחיר יעד לאופציה, שכרגע נושקת למחיר הרלוונטי.

עפ"י מודל בלאק אנד שולץ, בהנחת סטיית תקן 30% ותוספת מימוש של 56 אגורות שווי האופציה צריך לעמוד על פחות מ-9 אגורות וכמובן שאם נכניס את שינוי מחיר המימוש נקבל תמחור נמוך יותר. בנוסף, השווי הנאיבי של האופציה שלילי ולכן צריך להיזהר מהשקעה באופציה. מחיר האופציה עלה כאשר מחיר המניה נותר ללא שינוי ולכן מתבקש תיקון: ירידה במחיר האופציה או עליה במחיר המניה.

במקביל למסחר ברציו אופציה 10 נסחרות בבורסה בת"א כתבי אופציה של יחידות השתתפות נוספות, כגון: גלוב אקספלוריישן, זרח, הזדמנות ישראלית, לפידות חלץ ומודיעין, המחזור הממוצע בכתבי האופציות הוא בד"כ נמוך.

בימים האחרונים מרכזת מודיעין יהש אפ 7 מחזורי מסחר גבוהים. השאלה הנשאלת היא מה גורם למשקיעים לבצע עסקאות גדולות בכתבי האופציה בעלות סיכון גבוה במיוחד, ומדוע לאחר תקופת יובש חזרו כתבי האופציה של יחידות ההשתתפות לרכז עניין?

מודיעין אפ 7 השלימה ירידה חדה של 30% מתחילת החודש. האופציה שכבר גירדה שער של 2 אגורות נסחרת במחיר של 1.3 אגורות בלבד. האופציה אמורה לפקוע בתאריך 9.6.2011 כאשר נשארו לנו ימי מסחר מועטים (יום מסחר אחרון ב-2.6.2011). הפרמיה למימוש מידי של האופציה (הפרמיה שישלם משקיע שירכוש את האופציה וימיר אותה למנייה) עומדת על 7%, ז"א נדרשת עליה של 7% במחיר המניה על מנת שהאופציה תיכנס לכסף ויהיה כדאי לממשה למניות.

למעשה, בעקבות הזמן הקצר שנותר עד לפקיעה ניתן להתייחס לאופציה כאופציה בינארית שמשמעותה הכול או כלום (אופציה בינארית משמעותה 0 או 1). במידה והאופציה לא תיכנס לכסף תמחק כל ההשקעה באופציה, ובמידה וכן, ניתן לממשה למניות.

המשקיע בעצם שם את כספו על קרן הצבי. עדיף להפחית סיכון ולרכוש במקום את המניה. האם לא מספיק הסיכון הגבוה שקיים ביחידות השתתפות שנרצה למנף גם את הסיכון הזה? אחת הסיבות להשקעה בכתבי האופציה היא ניצול רמת המינוף להשקעה כספית נמוכה יותר, לדוגמא המנוף ברציו אופציה 10 עומד כרגע על 3.25 ז"א על כל עליה של אחוז במניה האופציה צריכה לעלות בקירוב ב 3.25% ולהיפך, לכן במקום לרכוש יה"ש ב-32,500 ש' ולסכן סכום כספי גבוה מעדיפים המשקיעים להשקיע 10,000 ש' בכתב האופציה.

המסחר בכתבי אופציה טומן בחובו סיכון רב ולכן יש להיזהר ולשקול היטב השקעה במכשיר זה. יש להתייחס להשקעה כסיכון גבוה ואף לקחת בחשבון הפסד כספי של כל סכום ההשקעה. בבואנו לרכוש כתב אופציה יש לבדוק היטב את תאריך הפקיעה, הפרמיה למימוש מידי, יחס ההמרה ותוספת המימוש העדכנית.