ברננקי עדיין לא יכול - למרות האופטימיות מדו"ח האבטלה

יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות, מתייחס לפעולות הקרבות לבוא של הבנק המרכזי בארה"ב בקשר לריבית
יניב פגוט |

מרבית השווקים המתפתחים מוצאים עצמם מתמודדים בימים אלה עם איום האינפלציוני המרים ראשו. רק לאחרונה ראינו את הבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים הגדולים של סין, הודו, ברזיל מעלים את הריבית על מנת להתמודד עם האינפלציה החורגת מהיעד, מצב דומה אנו חווים גם אצלנו במדינת ישראל. לא רק בשווקים מתעוררים הנושא האינפלציוני מדאיג את הקברניטים הכלכליים ולראייה אנו רואים את תהליך העלאת הריבית אשר החל בגוש האירו ואת הכרזותיו הניציות החוזרות ונשנות של נגיד הבנק המרכזי באירופה בנושא.

הבנק המרכזי של אירופה בחר להתחיל ולהעלות את ריבית הבסיס חרף העובדה שמשבר החוב באירופה רחוק מלהסתיים ולעליית הריבית באירופה משמעות קשה על המדינות הכורעות תחת נטל החוב. בכך הצהיר הבנק המרכזי של אירופה כי "האינפלציה מעל הכל". על רקע כל זה בולט הבנק המרכזי של ארה"ב בדבקותו בריבית אפסית של כ-0.25% והבהרתו החוזרת ונשנית כי ריבית זו תוותר נמוכה למשך תקופה ארוכה. הנתיב מעודד הצמיחה בו בחר הבנק המרכזי של ארה"ב מעלה שאלות רבות באשר למחויבות של הבנק המרכזי במלחמה באינפלציה. אין ספק כי מחירי הסחורות הגבוהים ובראשם מחירי האנרגיה ישפיעו על רמת המחירים בארה"ב, הדולר החלש התורם לצמיחה בייצוא מחד, גורם לגל של עליות מחירים של מוצרים מיובאים מאידך והבנק המרכזי בשלו.

בבנק המרכזי של ארה"ב יושבים אנשים רציניים ולפיכך ההחלטה שלהם להותיר את הריבית על כנה היא החלטה אמיצה ומושכלת אשר השלכותיה האינפלציוניות ייבחנו בטווח הארוך. על פי התפישה המובילה בבנק המרכזי של ארה"ב השפעת עליית מחירי הסחורות על האינפלציה היא זמנית ועל ציר הזמן יתכנסו מחירי הסחורות לתוואי הרב שנתי שלהם. לפיכך המדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי ממשיכה להיות סופר מרחיבה.

ירידות המחירים החדות בימים האחרונים בשוק הסחורות בכלל ובמחירי האנרגיה בפרט ממחישות כי ייתכן שהפד צודק. כדי לחדד את ההפרדות בין הקו שמוביל הבנק המרכזי בארה"ב לבין הבנקים המרכזיים האחרים נזכיר כי עד לפני מספר חודשים לא רב גרס הבנק המרכזי כי האיום המרכזי של הכלכלה היא צמיחה נמוכה המלווה בקיפאון ברמת המחירים והכריז כי הוא שואף לראות את אינפלציית הליבה עולה לרמה של 2% מרמה של 1%-1.5% בה היא שייטה באותה העת ואכן מאז עלתה אינפלציית הליבה (ראה גרף מספר 1) לרמה המיוחלת ושיעור הצמיחה הכלכלי בארה"ב עלה מדרגה.

תרשים מס' 1:

ההתנהלות החריגה של הבנק המרכזי בארה"ב אשר רבים וטובים מבקרים וטוענים כי תצית אינפלציה גבוהה בעתיד, נשענת למיטב הבנתנו, בראש ובראשונה על ניתוח הנתונים משוק העבודה. הבנק המרכזי רואה בשוק העבודה מצפן אינפלציוני זאת על אף העובדה שמדובר בשוק אשר מגיב בפיגור לנתונים כלכליים אחרים.

נתוני התעסוקה אשר פורסמו ביום שישי האחרון מלמדים כי למרות שנוספו למשק האמריקני 244 אלפי משרות בחודש אפריל כ-60 אלפי משרות מעל לצפי החזאים, האבטלה טיפסה שוב לרמה של 9%. בקצב גיוס העובדים הנאה של חודש אפריל אשר איש לא מבטיח כי יימשך נוכח הצמיחה הממותנת ברבעון הראשון ייקח כשנתיים וחצי על מנת להשיב למשק האמריקאי 8 מליון משרות אשר אבדו במשבר הכלכלי. נכון להיום קיימים במשק האמריקאי 13.7 מליון בלתי מועסקים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עומד על 64.2% בלבד.

כאשר סוכמים לאחוז המובטלים מועסקים במשרות חלקיות אשר היו חפצים במשרה מלאה מגיעים לאחוז אבטלה מפלצתי של 15.9%. בחינת התפתחות אורכו של שבוע העבודה מלמדת על עוצמת ההתחממות של שוק זה. בדו"ח התעסוקה של חודש אפריל משתקף כי שבוע העבודה נשאר ברמה של 34.3 שעות שבועיות. טבלה מספר 1 המתארת את התפתחות שבוע העבודה בארה"ב החל משנת 2006 מצביעה על קיפאון בגידול באורכו של שבוע העבודה. כל זמן שכוח העבודה הקיים לא "יימתח", קצב גיוס העובדים החדשים לא יעלה מדרגה ולפיכך נכון לעקוב אחר נתון זה בקפידה, להערכתנו זה בדיוק מה שעושים בבנק המרכזי של ארה"ב.

טבלה מס' 1:

נתון חשוב נוסף מדו"ח התעסוקה אשר מחזק את תפיסת הבנק המרכזי של ארה"ב לפיו אין לחצים אינפלציוניים משוק העבודה הוא נתון השכר לשעה (ראה טבלה מספר 2). השכר לשעה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.9% בלבד פחות מקצב אינפלציית הליבה והחל משנת 2010 עלה במצטבר ב-2.5%.

אנו סבורים כי בבואו לבחון האם האינפלציה בארה"ב מרימה ראש נותן הבנק המרכזי משקל רב לניתוח שוק העבודה בכלל ונתוני אורך שבוע העבודה והתפתחות השכר לשעת עבודה בפרט.

טבלה מספר 2:

לסיכום, למרות האופטימיות אשר שאבו רבים מנתוני האבטלה האחרונים בארה"ב, אנו מעריכים כי עדיין לא הגיעו האיתותים החיוביים המספקים הדרושים לבנק המרכזי בארה"ב על מנת לשנות את המדיניות המוניטארית ולהצטרף למועדון הנגידים אשר מעלים ריבית כפתרון אינפלציוני.

להערכתנו, ריבית הבנק המרכזי בארה"ב תוותר ללא שינוי עד לשינוי מגמה בשוק העבודה על בסיס ניתוח הפרמטרים אשר הצגנו. שינוי מגמה זה לא צפוי בחודשים הקרובים ולפיכך נראה כי הפד צודק בכך שהוא מוטה צמיחה ואינו מודאג מהתפרצות אינפלציונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.