עשיתם תשואת יתר? זה הזמן לשקול רכישת הגנות על האירו
משקיעים ישראלים בשוק האירופי חוככים כעת ידיים בסיפוק ונהנים בנוסף לתשואה של כ-6.6% במדדים אירופאים בולטים כגון ה-DJ EURO STOXX 50 מתחילת 2011 מהתחזקות של האירו אל מול השקל בשיעור של 5.7% בתקופה האמורה. תשואה חלומית זו בולטת במיוחד על רקע השקעה במניות ישראליות בתקופה האמורה שהניבה תשואה אפסית ואילו השקעה במדדי המניות בארה"ב אשר לכאורה הניבו תשואה נאה של כ-8% במונחים דולריים אך נשחקה במונחים שקליים בכמחצית. התחזקות האירו אל מול השקל היא נגזרת של התחזקות האירו לרמת שיא של 17 החודשים האחרונים אל מול הדולר.
למרות האופטימיות הזמנית בגוש האירו, לא בטוח שהמגמה החיובית תימשך לאורך זמן ולמען האמת אנו מעריכים כי מדובר בסיכון המרכזי לשווקים הגלובליים במחצית השנייה של שנת 2011. משקיעים המקבלים את האיום מפני תרחיש של גל שני במשבר החוב האירופאי כאיום אמיתי צריכים לשקול לנצל את גל העליות החזק באירו אל מול הדולר על מנת לבצע הגנות מפני החלשות מהותית של מטבע האירו אל מול הדולר במידה ותרחיש הגל השני יתממש. אחת הדרכים לביצוע סוג שכזה של הגנות הינה רכישה של תעודת סל ממונפת ProShares UltraShort Euro (סימול: EUO) שדמי הניהול שלה מסתכמים ב-0.95%.
נכון לכתיבת שורות אלו עומד האירו על רמת שיא של 1.486 אירו לדולר בנתיב הברור לשוב ולשבור את רמת ה-1.5 אירו לדולר ונראה חזק מזה תקופה ארוכה ולכאורה משאיר את משבר החוב בדפי ההיסטוריה של שנת 2010. להערכתנו, האופטימיות סביב האירו מוגזמת והאיומים על הכלכלה האירופאית אמיתיים ומוחשיים. טבעם של שווקים ממונפים לנוע מדיפרסיה למניה וחזור חלילה, אולם, מנהלי סיכונים פיננסיים צריכים לנסות להתעלם "מהרעשים" ולהבחין בווקטורים הכלכליים האמיתיים הפועלים. הסיבה המרכזית לעוצמת האירו אל מול הדולר הינה פער הריביות המתרחב בין הריבית בגוש האירו לריבית בארה"ב. הניציות המובהקת של הבנק המרכזי באירופה במלחמתו באינפלציה אל מול מכוונות הצמיחה של הבנק המרכזי בארה"ב, גרמה לבנק המרכזי באירופה להתחיל בתהליך העלאת ריבית בעוד בארה"ב העלאת הריבית הראשונה עדיין רחוקה.
פער ריביות הוא בהחלט גורם מרכזי בתמחור צולב של מטבעות בזמני שגרה, אולם העננה העצומה של משבר החוב באירופה עלולה בהמשך השנה לשנות מקצה לקצה את המומנטום האדיר בו מצוי האירו אל מול הדולר. במידה ונעבור משלב החילוץ של יוון, אירלנד ופורטוגל לשלב הסדרי החוב הרי פער הריביות לא יחפה על חולשת מטבע האירו והוא עלול לצנוח חלק גדול מהתחזקותו הנוכחית אל מול הדולר.
סכנה נוספת למטבע האירו מקורה בהתפשטות משבר החוב הריבוני מחוץ למעגל של יוון, פורטוגל ואירלנד לעברה של ספרד. גם במקרה זה צפוי האירו לספוג ירידות שערים מהותיות אל מול הדולר. ראוי לציין כי איננו מתייחסים לתרחישי קיצון בדמות קריסת גוש האירו אלה לתרחישים בעלי הסתברות ממשית להתרחשות כבר בחודשים הקרובים. אנו בהחלט רואים במשבר החוב באירופה כאיום המרכזי על שווקי ההון בעולם בחודשים הקרובים ומנסים לכוון הגנה ממוקדת לתרחיש כואב זה. המינוף בתעודת הסל מאפשר למחזיק התעודה לרתק פחות הון לצורך הגנה בפני תרחיש זה, אולם יש לזכור כי מדובר בנכס ממונף ותנודתי כמניה.
כאמור, יש לשקול החזקה בו כגידור לרכיב המנייתי בתיק, וזאת מפני תרחיש ספציפי של אסקלציה בנשבר החוב באירופה. בניית הפוזיציה עצמה גם היא ראוי שתתבצע בהדרגה ב-2-3 פעימות עד לפוזיציה מלאה רצויה. בפוזיציה מסוג זה אומרים הלוואי ונתבדה ואזי כלל תיק ההשקעות יניב תשואות נאות.
- 2.GUIDE 30/04/2011 20:50הגב לתגובה זוכמה פטפטת במקום " שורט EUR " .אגב - מי שהיה לונג EUR עד עכשיו כנראה לא צריך עצות מאסטרטגים ראשיים ,משניים , או מסתם אנשים כמוני.
- 1.חיים 29/04/2011 23:35הגב לתגובה זויצלול היורו לסביבתו הטבעית 1.18 יורו לדולר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
