עשיתם תשואת יתר? זה הזמן לשקול רכישת הגנות על האירו
משקיעים ישראלים בשוק האירופי חוככים כעת ידיים בסיפוק ונהנים בנוסף לתשואה של כ-6.6% במדדים אירופאים בולטים כגון ה-DJ EURO STOXX 50 מתחילת 2011 מהתחזקות של האירו אל מול השקל בשיעור של 5.7% בתקופה האמורה. תשואה חלומית זו בולטת במיוחד על רקע השקעה במניות ישראליות בתקופה האמורה שהניבה תשואה אפסית ואילו השקעה במדדי המניות בארה"ב אשר לכאורה הניבו תשואה נאה של כ-8% במונחים דולריים אך נשחקה במונחים שקליים בכמחצית. התחזקות האירו אל מול השקל היא נגזרת של התחזקות האירו לרמת שיא של 17 החודשים האחרונים אל מול הדולר.
למרות האופטימיות הזמנית בגוש האירו, לא בטוח שהמגמה החיובית תימשך לאורך זמן ולמען האמת אנו מעריכים כי מדובר בסיכון המרכזי לשווקים הגלובליים במחצית השנייה של שנת 2011. משקיעים המקבלים את האיום מפני תרחיש של גל שני במשבר החוב האירופאי כאיום אמיתי צריכים לשקול לנצל את גל העליות החזק באירו אל מול הדולר על מנת לבצע הגנות מפני החלשות מהותית של מטבע האירו אל מול הדולר במידה ותרחיש הגל השני יתממש. אחת הדרכים לביצוע סוג שכזה של הגנות הינה רכישה של תעודת סל ממונפת ProShares UltraShort Euro (סימול: EUO) שדמי הניהול שלה מסתכמים ב-0.95%.
נכון לכתיבת שורות אלו עומד האירו על רמת שיא של 1.486 אירו לדולר בנתיב הברור לשוב ולשבור את רמת ה-1.5 אירו לדולר ונראה חזק מזה תקופה ארוכה ולכאורה משאיר את משבר החוב בדפי ההיסטוריה של שנת 2010. להערכתנו, האופטימיות סביב האירו מוגזמת והאיומים על הכלכלה האירופאית אמיתיים ומוחשיים. טבעם של שווקים ממונפים לנוע מדיפרסיה למניה וחזור חלילה, אולם, מנהלי סיכונים פיננסיים צריכים לנסות להתעלם "מהרעשים" ולהבחין בווקטורים הכלכליים האמיתיים הפועלים. הסיבה המרכזית לעוצמת האירו אל מול הדולר הינה פער הריביות המתרחב בין הריבית בגוש האירו לריבית בארה"ב. הניציות המובהקת של הבנק המרכזי באירופה במלחמתו באינפלציה אל מול מכוונות הצמיחה של הבנק המרכזי בארה"ב, גרמה לבנק המרכזי באירופה להתחיל בתהליך העלאת ריבית בעוד בארה"ב העלאת הריבית הראשונה עדיין רחוקה.
פער ריביות הוא בהחלט גורם מרכזי בתמחור צולב של מטבעות בזמני שגרה, אולם העננה העצומה של משבר החוב באירופה עלולה בהמשך השנה לשנות מקצה לקצה את המומנטום האדיר בו מצוי האירו אל מול הדולר. במידה ונעבור משלב החילוץ של יוון, אירלנד ופורטוגל לשלב הסדרי החוב הרי פער הריביות לא יחפה על חולשת מטבע האירו והוא עלול לצנוח חלק גדול מהתחזקותו הנוכחית אל מול הדולר.
סכנה נוספת למטבע האירו מקורה בהתפשטות משבר החוב הריבוני מחוץ למעגל של יוון, פורטוגל ואירלנד לעברה של ספרד. גם במקרה זה צפוי האירו לספוג ירידות שערים מהותיות אל מול הדולר. ראוי לציין כי איננו מתייחסים לתרחישי קיצון בדמות קריסת גוש האירו אלה לתרחישים בעלי הסתברות ממשית להתרחשות כבר בחודשים הקרובים. אנו בהחלט רואים במשבר החוב באירופה כאיום המרכזי על שווקי ההון בעולם בחודשים הקרובים ומנסים לכוון הגנה ממוקדת לתרחיש כואב זה. המינוף בתעודת הסל מאפשר למחזיק התעודה לרתק פחות הון לצורך הגנה בפני תרחיש זה, אולם יש לזכור כי מדובר בנכס ממונף ותנודתי כמניה.
כאמור, יש לשקול החזקה בו כגידור לרכיב המנייתי בתיק, וזאת מפני תרחיש ספציפי של אסקלציה בנשבר החוב באירופה. בניית הפוזיציה עצמה גם היא ראוי שתתבצע בהדרגה ב-2-3 פעימות עד לפוזיציה מלאה רצויה. בפוזיציה מסוג זה אומרים הלוואי ונתבדה ואזי כלל תיק ההשקעות יניב תשואות נאות.
- 2.GUIDE 30/04/2011 20:50הגב לתגובה זוכמה פטפטת במקום " שורט EUR " .אגב - מי שהיה לונג EUR עד עכשיו כנראה לא צריך עצות מאסטרטגים ראשיים ,משניים , או מסתם אנשים כמוני.
- 1.חיים 29/04/2011 23:35הגב לתגובה זויצלול היורו לסביבתו הטבעית 1.18 יורו לדולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
