אטיאס מציף: במארס נרשם שיא של 7 שנים במספר הדירות החדשות ששווקו

משרד הבינוי והשיכון שיווק ברבעון האחרון 1363 יחידות דיור, זינוק של 28% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מי שיאנית המכירות?
לירן סהר | (12)

האם משרד הבינוי והשיכון מתחיל לקחת ברצינות את הטיפול במצוקת הדירות? לפי הנתונים שפורסמו היום (ה') בחודש מרץ שווקו 482 דירות חדשות במסגרת פרוגרמת הבניה של המשרד, המספר הגבוה ביותר מאז חודש אוקטובר 2004.

לפי הנתונים, שיאנית המכירות בחודש מרץ הייתה באר שבע עם 72 יחידות דיור, אחריה ממוקמת בית"ר עילית עם 52 יחידות דיור ואחריה אשדוד עם 42 יחידות דיור. מודיעין, שהייתה השיאנית ב-2010 ירדה למקום השלישי עם 41 דירות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אלו לא דירות חדשות אלא רק פוטנציאל לדירות. (ל"ת)
    לדייק בבקשה 01/05/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חכם 30/04/2011 22:54
    הגב לתגובה זו
    רק שינוי שיטת המכרזים (ל" מחיר למשתכן" ) יביא להורדת מחירים. היזמים רוכשים ולא בונים. היזמים הם שקובעים את קצב הבניה וכמובן את המחיר. גם שיווק של 1000000 יח" ד דיור לא יוריד את המחיר. הקבלנים יבנו כמה שהם רוצים.
  • 10.
    האחריות עליך ונכשלת 30/04/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    קח איתך את אטיאס
  • 9.
    ירון בהוד השרון 30/04/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
    שר הפנים-שר השיכון אנא חתום ואשר למתן תוקף תב" ע הר/1302 בהוד השרון , 10 שנים 1300 דיירים מחכים שר הפנים-שר השיכון אנא חתום ואשר למתן תוקף תב" ע הר/1302 בהוד השרון , 10 שנים 1300 דיירים מחכים שר הפנים-שר השיכון אנא חתום ואשר למתן תוקף תב" ע הר/1302 בהוד השרון , 10 שנים 1300 דיירים מחכים
  • 8.
    482 דירות בחודש 30/04/2011 03:03
    הגב לתגובה זו
    בדיחה רעה .... שר השיכון שבר את כל השיאים ... שיווק הכי הרבה דירות מאז חודש אוקטובר 2004 ....
  • 7.
    מה זה שווה אם הקבלנים אוגרים את הקרקעות? (ל"ת)
    כלכלן 29/04/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד העם 29/04/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים רוצים 1500000 לדירה,אז לא עשינו כלום,הנושא בדוק!!! שחרור קרקעות לא מביא לכלום,עוזר במעט,לא יותר מזה.
  • 5.
    בושה , לא מעודד בכלל צריך 30,000 כאלה בשנה (ל"ת)
    תומר 28/04/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צחי היפה 28/04/2011 21:10
    הגב לתגובה זו
    לזהות חולשה אצל האחר ,,במיוחד אצל האחים שלהם ואז לתקוע אותו לנצל אותו ,,ןלרמוס אותו ,3 חדרים 600 אלף שקל 4 700 אלף שקל
  • 3.
    רפאל 28/04/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
    מחירי קרקע מוגזמים זה הסיבה למחירים גבוהים של הדירות , במקום להוריד מחירי קרקע למחירים סבירים ולשווק אותה בהגרלות אטיאס מציף שוק בקרקע יקרה בשיטת המכרזים כי תוצאה מחירי דירות לא ירדו גם בעוד שנתיים!
  • 2.
    רן 28/04/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לתת אקמול למת
  • 1.
    מציף שמציף להגביל עליית שכר דירה בחוק!!!! (ל"ת)
    לא ניתן לחיות כאן 28/04/2011 14:53
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.