הדו"ח הזה שזרוק אצלכם בבית - הנה כמה הסברים חשובים
עוד שנה עברה ובתיבות הדואר שלנו נחתו הדוחות השנתיים של חברות הביטוח וקופות הגמל. מגמת השקיפות והרצון לתת את מלוא המידע לאזרח המבולבל גרמו לכך שהדוח השנתי תפח והפך להיות מדוח של עמוד אחד לדוח שכולל כ-10 עמודים (לא כולל חוברת הסבר) המפרט מידע רב וחשוב לכל אחד ואחד מאיתנו אך מצד שני קשה להבנה.
בטור שלפנינו ננסה להוציא את המוץ מהתבן ולתת את הדגשים החשובים עליהם כדי לתת את הדעת:
האם המעסיק העביר לנו את כל התשלומים המגיעים לנו:
בכל דוח שנתי נמצאת טבלת הפקדות שנתית בחלוקה לחודשים. בתאריך ההפקדה נמצא את התאריך בו הגיעו הכספים לקופה. חשוב לבדוק כי הכספים מגיעים מידי חודש, שהמשכורת היא אכן המשכורת עליה סיכמנו עם המעסיק לתנאים הסוציאלים והאם ההפקדות לתגמולים ופיצויים מועברים באחוזים הנכונים.
חשוב לזכור כי החל משנת 2008 מחויבים כל המעסיקים במשק להפקיד לטובת פיצויים לכל אחד ואחד מהעובדים (צו הרחבה לפנסיית חובה) לכן לכל אחד ואחד צריכות להיות הפקדות (ולו מינימליות) לסעיף זה. ייתכן וההפקדה לפיצויים נמצאת בתוכנית שונה אך כאמור יש לוודא זאת.
ריכוז התנועות והיתרות בחשבון:
בטבלה זו נוכל לראות כמה סך הכל כסף הועבר לחשבוננו ולא פחות חשוב מזה כמה רווחים הרוחנו על הכסף הזה וכמה זה עלה לנו (דמי ניהול). בנוסף נוכל למצוא כמה כסף שילמנו במהלך השנה על עלויות ביטוח. לעיתים יסתבר לנו כי חלק גבוה יחסית מהפרמיה מופנה למטרת ביטוח על חשבון חסכון כמובן. במקרים כאלה מומלץ לפנות לסוכן הביטוח ולבדוק את עלויות תעריפי הריסק ולבצע התאמות במידת הצורך. לסוגיית דמי הניהול נגיע בהמשך.
מידע נוסף שנקבל מטבלה זו הוא, האם היו משיכות של כספים במהלך השנה חשוב לבדוק האם אכן היו משיכות ואם כן האם הן זהות לסכום שהועבר לחשבוננו בפועל?
שיעור דמי הניהול שנגבו בפועל מהעמית ותשואה אישית לעמית:
שתי טבלאות שלעיתים אינן מובנות. הטבלה הראשונה מציגה לנו כמה דמי ניהול ניגבו מאיתנו בפועל. טבלה זו מאפשרת לנו מאוחר יותר בהשוואה לטבלה המראה את דמי הניהול הממוצעים שגבתה הקופה לדעת האם אנחנו משלמים מעל הממוצע או מתחת לממוצע.
הטבלה השניה היא טבלת התשואה האישית לעמית. תשואה זו אינה זהה לתשואה שהשיגה הקופה בפועל ההבדלים נובעים כתוצאה מהפחתתות שבוצעו לעמית ,תקופת חברות שאיננה זהה לתקופה הנבדקת ופרמיות שהועברו בתקופות שונות.
דמי ניהול ועמלות באחוזים:
טבלה זו הינה טבלה כללית המציגה את ממוצע הקופה. על ידי בדיקה של טבלה זו מול הטבלה המראה את דמי הניהול שנגבו מהעמית בפועל, נוכל לבדוק האם אנו משלמים מעל או מתחת לממוצע דמי הניהול שגובה הקופה?
מדיניות השקעה צפויה:
מידי שנה מפרסמות החברות את מדיניות ההשקעה הצפויה שלהם למהלך השנה הקרובה. בטבלת מדיניות ההשקעה הצפויה נמצא את האחוז בו מניחה החברה שהיא תשקיע בכל אפיק ואפיק עם גבולות גזרה. כל חוסך וחוסך צריך להסתכל על הטבלה ולבדוק האם מבחינת החשיפה לנכסי סיכון, הוא נמצא במקום בו הוא רוצה להיות. כאמור כמעט בכל החברות קיימת אלטרנטיבה למסלולים סולידים יותר מצד אחד ונועזים יותר מצד שני.
לסיכום
הדוח השנתי הוא מסמך מסכם חשוב מאד ללקוח. לצערנו רק מעטים טורחים לעיין בו דבר הגורם לעיתים לנזק רב. כמעט כל החברות מפרסמות היום באתרים מצגת העוזרת לקרוא את הדוח במלואו. כדאי להתעדכן וכדאי לקבוע ולשבת עם סוכן הביטוח האישי על הדוח כדי לדון בנקודות שאינן מובנות או דורשות הבהרה נוספת.
- 5.משה 01/05/2011 02:18הגב לתגובה זוירון שלום האם אני יכול לשלוט במסלול ההשקעה (כגו' : כללי, מניות, אג" ח וכו' ) רק בנוגע לדמי הגמולים או גם בנוגע לפיצויים?
- 4.דוד 29/04/2011 22:57הגב לתגובה זובביטוח מנהלים בדקתי ומצאתי שדמי הניהול שיורדים מהתגמולים גבוהים משמעותית לעומת אלה הנגבים מהפיצויים. האם זה תקין? תודה
- ירון שמיר 30/04/2011 11:29הגב לתגובה זוהתופעה שתיארת קיימת. ישנן תוכניות לביטוח מנהלים (החדשות) שיש הבדל בדמי הניהול בין הפיצויים לתגמולים. בדכ דמי הניהול הגבוהים יותר יהיו מהתגמולים יחד עם זאת שווה לבדוק ולהתוכח גם על דמי ניהול אלו
- 3.וכיצד זה משפיע על כד 29/04/2011 13:34הגב לתגובה זוכיצד זה משפיע על כדאיות בשלב ההפקדה? האם כדאי להפריש פחות מגבה המשכורת (לבעלי שכר גבוה) ולקבל את 5% של המעביד לברוטו?? מצפה בכליון עיניים לתשובתך
- ירון שמיר 30/04/2011 11:27הגב לתגובה זומעבר לשכר מסויים אכן יש זקיפת מס הכנסה על הפקדה לתנאים סוציאלים. שאלתך מורכבת ואין לה תשובה חד משמעית, מומלץ להתיעץ עם בעל מקצוע
- תודה ירון 30/04/2011 22:22מכיוון שהפנסיה חייבת במס לכל הפחות יש פה דחיית אירוע המס אבל החשש שלי שיש יותר מכך - היות ש-5% תגמולי העובד חיבים במס כבר בעת ההפקדה נוצר כפל מס כי על אותו כסף נשלם שוב מס הכנסה ביציאה לפנסיה
- 2.ירון שמיר 28/04/2011 17:00הגב לתגובה זוכעקרון הפיצויים המופקדים על פי האחוזים בצו ההרחבה לפנסיית חובה אכן מתנהגים על פי סעיף 14 וככאלה הם משוחררים לעובד (למעט מקרים מיוחדים) כמובן שיש לבדוק כל מקרה לגופו
- 1.ניר 28/04/2011 13:55הגב לתגובה זוהאם נכון הדבר שבעקבות כך שהמעביד חוייב החל מ 2008 להפריש כספים לפיצויים הוא גם חייב כעת לשלם פיצויים במקרה של התפטרות?
- יואב 29/04/2011 09:35הגב לתגובה זועובד שמתפטר לא זכאי לפצויים אלא עם הוא חתום על הסכם קיבוצי או הסכם עם המעביד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
