נפט - האם יגיע לשיא כמו בעבר? מחירים גבוהים יותר בדרך
בסקירות האחרונות הערכתי שכיוונו של הנפט ימשיך צפונה כאשר שני טווחי הזמן המרכזיים מלמדים על עוצמה. במהלך החודש הגיע מחירה של חבית נפט מסוג ברנט לשיא של 127.95 דולר לחבית. הסיבה שאני מוצא לנכון לסקר את מחירו של הנפט באופן אינטנסיבי יחסית, היא העובדה לפיה הוא מבלה בגרף החודשי. זה החודש השלישי ברציפות מעל לרצועת בולינגר העליונה.
המגמה הראשית
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. אלא שטרם היותה כזאת אפשר לראות את הדשדוש שאיפיין את הנפט בין רמות של 69-88 דולר לחבית.
2. אלא שזו היסטוריה רחוקה. מבט על המגמה הראשית מלמד שמחירו של הנפט מצוי הרחק מעבר לרצועת בולינגר העליונה בגרף החודשי. כל חריגה של נר מלא מהרצועה העליונה או התחתונה מייצגת מצב קיצוני שיכול להתפתח לשני מקרים:
א. חזרה פנימה לתוך הרצועות ומשם לתיקון ולאחר מכן להמשך המגמה החיובית. כלומר, התרחיש הזה משמעותו תיקון שלאחריו תתחדשנה העליות כנראה לשיא חדש.
ב. Blow off - תרחיש קיצוני בו מגמת העלייה נמשכת ללא הפסקה ומקצינה את שיפועה כפי שקרה בגל העליות הקודם שנשא את מחירו של הנפט לרמה של 140 דולר לחבית.
3. בשלב הנוכחי, קשה לדעת בטווח המיידי אנא פני הדברים. לתרחיש הראשון או השני. יחד עם זאת, כך או אחרת, העוצמה שנצברה עד עכשיו מעלה מהותית את הסבירות שמחירו של הנפט, עם או בלי תיקון, צפוי להעפיל למחירים גבוהים יותר מאלה בהם הוא מצוי כיום.
המגמה המשנית
בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:
1. המגמה משנית היא מגמת עלייה החל ממאי 2010.
2. אפשר לראות את הצמידות לרצועת בולינגר העליונה דבר המעיד על עוצמתה של מגמת העלייה.
3. עוד אפשר לראות שהנר השני מהסוף הוא נר בעל צללית תחתונה ארוכה כלומר "נר של קונים" ואף הוא מעיד על עוצמתה של המגמה ומעלה את הסבירות להמשכיותה.
כיצד מטפלים במצב ומזהים את הסימנים?
1. קודם כל עוברים לאופניים
2. כדי להבין עד כמה שניתן מהר האם הנפט יוצא לתיקון, יש לעשות שימוש בעיקרון הקרוי "עיקרון הרצף". במקרה הנוכחי מתבצע המעקב בכל ממד זמן.
3. המשמעות של עיקרון הרצף גורסת ש"שער הסגירה של הנר האחרון יהיה גבוה יותר מהשער הנמוך של הנר שקדם לו או הנר הגבוה ביותר"
4. כל עוד יתקיים תנאי זה, המשמעות היא שתיקון אינו נראה באופק.
5. במקרה הנוכחי, כל עוד יחזיק מחירו של הנפט מעמד על בסיס שער סגירה מעל למחיר של 120 דולר, אפשר יהיה לצפות להמשך מגמת העליות. שבירה של רמה זו תעיד על רפיון ועלייה בסבירות ולפיה הנפט רשם את השיא האחרון שלו לפחות לתקופה של מספר חודשים.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 2.זה הזמן להתחיל לחשוב על שורט (ל"ת)תמרי 30/04/2011 17:14הגב לתגובה זו
- 1.שלמה 28/04/2011 13:56הגב לתגובה זומקריאת הכותרת של המאמר ניתן להבין שהמסקנה מהניתוח של אייל היא שמחיר הנפט צפוי להמשיך לעלות. מתוכן המאמר ביכלל לא ניתן להבין כך. לךמה יש סתירה בין הכותרת לבין המסקנות של המאמר??
- 590 זוכרים? 28/04/2011 20:23הגב לתגובה זוהסתירה היא לא מקומית אלא כללית, דהיינו כמעט תמיד יש סתירה בין מה שגורביץ אומר ומה שמתרחש בנדון א" כ.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
