מגיבים לפיצוץ צינור הגז: "בינתיים - לקחת את הגז המצרי בערבון מוגבל מאוד"

ירון זר: "בזן אינה יודעת האם היא נדרשת לבצע עסקת ספוט עם ים תטיס". ערן יונגר: "למצרים הגיע מלך חדש שלא ידע את יוסף". גיל בשן: "כוחן של השותפויות הישראליות במו"מ עולה"

אספקת הגז ממצרים לשכנותיה הופסקה היום (ד') בפעם השנייה בתוך שלושה חודשים, לאחר שחמושים תקפו את מסוף הגז באל-עריש שבסיני. בשוק, לא כל כך מופתעים מהפסקת האספקה לאור תקיפת צינורות הגז בחודש פברואר ועל רקע החקירה המתנהלת במצרים בעניין העסקאות לאספקת גז עליהן חתמה.

"מדובר בהתקפה שלישית תוך שלושה חודשים - עובדה שמקשה מאוד על הלקוחות לנהל את פעילות הגז שלהם", אומר ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים. "אפילו אם יתברר שהנזק בפיצוץ הנוכחי יהיה קל עדיין העובדה שהמתקן חשוף להתקפות בקלות רבה תוך מוטיבציה נמוכה מצד המצרים להגן על המתקן מעלה סיכון רב לגבי אספקת הגז בעתיד וחשש מהתקפות נוספות".

"בזן עמדה להצטרף לעידן הגז בימים הקרובים וכעת היא כנראה תאלץ להמתין עוד להתבהרות המצב. המצב כה בעייתי היא שבזן אינה יודעת האם היא נדרשת לעסקת ספוט לים תטיס או להמתין לקבלת הגז ממצרים", מסביר זר.

מבחינתה של אמפל, אומר זר בהתייחסות לאסיפת האג"ח של אמפל שתתקיים מחר. "המחזיקים חייבים לתבוע מחברה לפרט האם היא מוגנת כנגד תביעות בגין תקלות באספקת הגז או האם להיפך היא סיפקה ערבויות כלשהן. מדובר בסוגיה מהותית עבור המחזיקים".

בשן: "לא מופתעים"

"לא צריך להיות מאוד מופתעים מהשיבושים באספקת הגז ממצרים", כך אמר הבוקר בתגובה לאירועים גיל בשן, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות IBI. "כל עוד אין שלטון יציב ודומיננטי במצרים, אין מי שיאכוף את כיבוד ההסכמים ומאז נפילת מוברק כל הסכם אספקת הגז תלוי על כרעי תרנגולת", הוסיף.

למרות זאת, בשן מוסיף שכיבוד ההסכם לאספקת הגז ממצרים לישראל עדיין נותר "אינטרס כלכלי מצרי מובהק". בכדי לענות על השאלה בעניין אספקת הגז ממצרים לישראל בטווח הזמן הארוך, בשן מציין נעלם אחד במשוואה - זהות השלטון המצרי העתידי. "עד אז צריך לקחת את אספקת הגז ממצרים בערבון מוגבל מאוד", ציין.

באשר להשפעת האירועים על השותפויות הישראליות, בשן מציין שזהו תסריט חיובי עבורן: "בדיוק עכשיו הן מנהלות את המו"מ על החוזים ארוכי הטווח לאספקת הגז ממאגר תמר ואין ספק שכוחן במו"מ עולה בעקבות האירועים האחרונים, מה שצפוי לבוא לידי ביטוי במחיר הגז בחוזים".

יונגר: "יטיב עם שותפויות הגז הישראליות"

ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, אמר על האירועים הלילה כי מפתיעים, במיוחד לאור חקירת עסקאות הגז המתקיימת כיום במצרים: "הדיווחים על כוונת המצרים לחקור ולהביא למשפט את בכירי השלטון הקודם על מעורבותם בהסכמי הגז עם ישראל היו כאיתות בוהק לעתידו של הגז המצרי".

יונגר מציין כי המניעים לפיצוץ הצינור יכולים להיות כלכליים פנים-מצריים או פוליטיים, אולם אין לו ספק שאם אספקת הגז לשכנותיה הייתה במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות של מצרים, "היו ננקטים אמצעי זהירות ומניעה טובים יותר".

גם יונגר מציין כי הדבר צפוי להיטיב עם שותפויות הגז הישראליות. "אמרנו כבר בפיצוץ הקודם מילים אלו: 'לו הייתי בעל חברה העומד לחתום על חוזה הספקת גז, הברירה הבטוחה יותר הייתה הספקים הישראלים. אין צורך להכביר במילים שנאמרו לפני כחודשיים, לתעריף גז נמוך ישנו מחיר אותו אנו רואים כעת ויש להכיר בעובדה, אולי ברוח החג, שכנראה למצרים הגיע מלך חדש שלא ידע את יוסף".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    א 27/04/2011 21:43
    הגב לתגובה זו
    בעיראק אלפי ק" מ של צינורות ומאות מתקנים ומאגרים. למה זה עובד יפה מאוד, בשנה האחרונה, למרות שבעיראק בערך פי 100 טירוריסטים יותר משבסיני? למה? כי ראשי השבטים שבשיטחם עוברים הצינורות מקבלים כסף. ברור?
  • 7.
    ברוך 27/04/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    שבקרוב התענוג הזה הולך להיפסק וזה לא בגלל המניות המועטות שיש בידי מכל הסוגים אלא שהשילטון היתחלף והם רוצים מדיניות חדשה העלאת מחירים ואי הספקת גז לישראל כי הם מאד אוהבים אותנו כמו הסכין את הברווז כרגע נשאר רק דבר אחד וזה ברור ושקוף מניות הגז והנפט יזנקו תוך מספר ימים חזק
  • 6.
    אפשרויות 27/04/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    רק לפתח את תמר ולויתן ולהעיף את הליכוד מהשלטון !
  • שליח ציפציף, לא מעניינת אותנו הפוליטיקה שלך (ל"ת)
    לא ליכודניק 27/04/2011 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הניק הייחודי 27/04/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    לבדוק במאיה :) .
  • 4.
    כבר מזמן 27/04/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    כשהתחילו כבר בעיות האספקה ממצרים ....אבל עאן התעקשו לקנות מהם את הגז ..... ממשלת BB נכשלה לגמרי .....לפטר את BB והליכוד לאלתר ....יותר מידיי נזקים מביאים על עם ישראל !!!
  • מסכים ! נה שנכון נכון. (ל"ת)
    ישראלי 27/04/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בר 27/04/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    פעם הבאה תבררו מי זה מימן ונוביק לפני שאתם קונים מהם מכונית משומשת.
  • 2.
    מומחה בגז 27/04/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    ועם מינוף שייתן רווח עודף על פני כל היהש השותפות.
  • 1.
    בז" ן מקבלת גז מים תטיס אין סיבה שהמניה תרד. (ל"ת)
    יקי 27/04/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 27/04/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    לא נכון ! עיקר הגז ממצרים, גם ההסכמים העתידים של החברה לישראל (כולל בזן)הם עם מצרים,יש בהחלט ום לדאגה והמחיר משקף המצב.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".