במעו"ף: כדאי לבחון קניית קצוות למידה שהדשדוש יסתיים
הבורסה בישראל חזרה אתמול מחופשת הפסח ועדיין מתמודדת עם שיא כל הזמנים באזור ה-1340 למדד המעו"ף. מעבר מעל רמה זאת ייתן עוד כמה נקודות. רבים האמינו שהבורסה תפרוץ בחול המועד, אבל זה לא קרה. לדעתי חוסר היכולת לפרוץ נובע מחוסר התעניינות של המשקיע הישראלי. ארבעה חודשים של ניסיונות פריצה מינואר 2011 ועד הלום אומרים שיש כאן פוטנציאל לא רע, כאשר יקרה מה שיקרה. אם נפרוץ, יש אוויר לעליות אחרי חודשי דישדוש. אם נמשיך לסגת, בסופו של דבר, גם מי שזוכרים לבורסה חסד נעורים, ישליכו את מניותיהם לנערה אחרת.
סביר שגם מצב אזורי עם מהומות הדמים במדינות ערב לא מוסיף לנו חסד בעיני משקיעים זרים שהדירו רגליהם מינואר.זרים לא מצטרפים בינתיים. בקרב הציבור, אולי רבים עסוקים היום בלחשוב מהיכן לגייס כספים על מנת לממן את עליות המחיר בדלק ובחלב שעומדים לנחות על עם ישראל.
פעם, כשלא היו מלווי כספים "אדיבים", היו אולי יוצאים לרחובות על מנת להפגין על רוע הגזירה של עליות המחירים. כשאין מאיפה להביא כסף כדי לממן את הכל - אין ברירה, יוצאים לרחובות. אבל כאשר יש לכל אחד במדינה בנק שמציע לו פי 4 אשראי מהמשכורת, והלוואה בריבית טובה כדי לכסות את הגרעון, נהנים ככה מעוד שנתיים של שקט בחשבון והאשראי ממשיך לטפוח.
כדאי לדעת שבחו"ל, לא מממנים את חיי המותרות של האזרח בצורה כה נדיבה כמו בישראל. אולי כאן זה אפשרי כי יש תמיד איזה קופה נחמדה שקוראים לה השתלמות שבסופו של דבר תכסה את האשראי שהלקוח צורך כעת. אז כשיש אשראי, שום דבר לא כואב ולא יוצאים לרחובות.
התמיכה העיקרית של מדד המעו"ף ב-1300 הנקודות כרגיל. שימו לב למדד הנדל"ן וה-75 שבימים האחרונים נראים יותר טוב ממדד המעו"ף.
Sp:
תמיכה עיקרית מעל 1330, כל עוד ישהה מעל זה ינוע לכיוון ה-1400. היום בערב ברננקי יודיע על מדיניות הכספים, וזה לכשעצמו משפיע על הבורסה ומעודד לטובה או לרעה.
דולר:
יושפע מנאום ברנניקי הערב.
אופציות מעו"ף:
מדד המעו"ף המשיך לנוע עד 1340 ולא הרבה מעבר לכך. בשיאו הגיע ל-1345. זה לא סוד ששבוע שעבר הייתי מעט מסויג לגבי המוכנות לעלות מעל 1340 מצד הסוחרים, אך לא שללתי זאת. בפועל המדד לא קיים את הציפיות של קוני האופ' ולא עלה לרמות גבוהות. כעת אחרי שלושה שבועות של דשדוש, יממה לפקיעה והשוק כבר יכול לעשות כל דבר - זה כבר לא ישנה כל כך למי שגידר עצמו מפני תנועה חדה.
לגבי מאי, הסיפור כבר שונה. השוק יכול להיות יותר משוחרר ולבצע תנודות מעט גדולות יותר לעומת אפריל. לדעתי הסטייה נמוכה אבל זה אופי התקופה. כדאי לבחון קניית קצוות למידה שהדשדוש יסתיים במאי. בעסקי הביטוח, לחודש אפריל מוכרי הפרמיות, הכותבים למיניהם כרגיל לא ישלמו הרבה יותר, אלא פחות מאוד. לחודש מאי אנו נכנסים לאחר 4 חודשי עליות בעולם, אבל עם תשואה נמוכה למדי בישראל לעומת שאר המדינות, והשאלה שהסוחרים צריכי לשאול היא, האם נדביק פערים בעליות שערים או שנמשיך לצפות מהצד בבורסות העולם? מצד שני ישראל ידעה היטב לא פעם את עתיד הבורסות ואם היא תתמיד לא לעלות זה יעורר חשד לגבי ההמשך.
הכותב, יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים
- 4.דוביד גאון המעו" ף האולטימטיבי(גם בירידות) (ל"ת)הקוליסט 27/04/2011 20:02הגב לתגובה זו
- בהצלחה ידידי (ל"ת)דוביד 28/04/2011 10:15הגב לתגובה זו
- 3.שאלה לדוביד 27/04/2011 13:29הגב לתגובה זוכמה זמן עוד יכול להימשך הדשדוש?
- זמן קצר לדעתי (ל"ת)דוביד 27/04/2011 15:38הגב לתגובה זו
- זמן קצר לדעתי (ל"ת)דוביד 27/04/2011 14:12הגב לתגובה זו
- איילת 27/04/2011 13:36הגב לתגובה זומתחילת השנה המדדים המרכזיים אינם תואמים כתמול שלשום האם ייתכן שהגופים הגדולים מושכים בחוטים...
- תמיד מושכים בחוטים (ל"ת)דוביד 27/04/2011 14:12
- 2.דוד מירושלים 27/04/2011 12:09הגב לתגובה זותודה רבה על העצה אדוני היקר. נבצע אותה כהלכתה
- 1.דוד מירושלים 27/04/2011 12:08הגב לתגובה זותודה על העצה. אכן נבצע אותה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
