הדולר לאן? הנה 2 סיבות להתחזקותו הצפויה מול האירו
ירידת הדולר של ארצות הברית משקפת היטב את החולשה הבסיסית של הכלכלה המקומית, המתבטאת בשיעור בלתי מועסקים גבוה ובשוק דיור מדורדר. אך חולשתו נובעת מסיבה נוספת, חשובה לא פחות - ארה"ב נוקטת מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד, המגמדת את קצב האינפלציה ומתמקדת בתמיכה בפעילות המשק וחיזוקה. אם הייתה שם מדיניות מצמצמת יותר (כגון זו של גוש האירו), היה השטר הירוק חזק בהרבה.
בארבע השנים האחרונות פוחת הדולר כנגד רוב המטבעות בעולם. הדולר ירד הן כנגד:
- מטבעות של מדינות שתוצרן ומדדי המחירים בהן גדלים במהירות, כגון ברזיל ואוסטרליה. הריביות במדינות הללו עומדות על 11.75% ו-4.75%, בהתאמה, ונמצאות בקו עלייה.
- מטבעות חוף מבטחים מסורתיים, כגון הפרנק השוויצרי והיין היפני, שלמרות המכות שספגה מדינתו, היה צורך במהלך לא שגרתי של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם כדי לבלום את עלייתו. הריביות במדינות הללו נמוכות מאוד, 0.25% בשווייץ ו-0% ביפן, ולא תעלנה בקרוב.
- מטבע משותף של גוש המתמודד עם משבר חוב ריבוני קשה. הכוונה כמובן לאירו האירופי. הנה לדוגמא הגירעון ביוון הסתכם בשנה שעברה ב-10.5% מהתמ"ג והיה גבוה בהרבה מההערכות המוקדמות של ממשלתה.
במצב דברים זה ברור שרפיון הדולר נבע עד כה מסיבות מקומיות: שוקי העבודה והדיור בארה"ב מיאנו להתאושש והרשויות דבקו במדיניות מרחיבה בלתי רגילה - ריביות נמוכות וגירעונות תקציביים גדולים - למרות ביקורת קשה שהוטחה בהם מכל עבר.
מה הלאה? קשה מאוד לדעת, אך מהנקודה הנוכחית אני רואה בכל זאת התאוששות מסוימת בדולר, לנוכח:
- סימני התאוששות בשוק העבודה ובמידת מה גם בשוק הדיור האמריקאי. מגזרי פעילות אחרים מראים זה זמן שהמשבר מאחוריהם.
- סיום מדינות QE2 (רכישת ניירות ערך על ידי הפד) ותחילתו של תהליך צמצום גירעונות; להערכתי, ההפחתה ההיסטורית של תחזית דירוג האשראי של ארה"ב על ידי סטנדרד אנד פורס הייתה קריאת השכמה לרשויותיה ותפעל בסופו של דבר דווקא לטובת הדולר.
- האטה בעליית הריבית במדינות אחרות בעולם, שפועלות לריסון האינפלציה, אך ערות להשלכות המגבילות שיש לכך על הפעילות בשטחן. מה גם שרבות מהן תלויות בייצוא.
להערכתי, התאוששות הדולר תתרחש בעיקר כנגד האירו. עליית האירו, בניגוד למטבעות רבים אחרים, אירעה רובה ככולה בשלושת החודשים האחרונים, ותתקשה להחזיק מים, בהינתן הקשיים ביבשת. ההתאמה, כשתתחולל, תתאפיין בתנודתיות גבוהה.
חולשת הדולר כנגד שאר המטבעות, לרבות השקל, נראית לי מגמתית יותר והכיוון הכללי לא ישתנה בקרוב (במקרה שלנו - בכפוף למצב הביטחוני - מדיני).
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 8.לב 27/04/2011 23:53הגב לתגובה זוותרחיש בטחוני רציני יתרחש הדולר יקפוץ ל5 שח
- 7.גזורי 27/04/2011 23:50הגב לתגובה זורונן תמיד מראה לנו בכתבות שלו את כל האפשריות ,זה שאתה הסקת מדבריו שצריך לרוץ לקנות דולרים זה בעיה שלך .טמבל אמיתי.
- 6.חייס 27/04/2011 22:14הגב לתגובה זושהדולר יעלה חזק וביינתיים הוא נחלש 20%. כולכם מצחיקים בטירוף. לא יודעים כלום העיקר לכתוב השערות ושטויות
- 5.המומחה הסולידי 27/04/2011 15:49הגב לתגובה זורונן שלום רב מסכים עם המאמר, לעניות דעתי המצב החדש ברמה הביטחונית עדיין לא בא לידי ביטוי ביחס למטבע המקומי. הכיוון ברור השאלה היא רק מה יהיה הטריגר לתחילת המהלך.
- 4.יעל 27/04/2011 14:55הגב לתגובה זותענוג לקרוא את הכתבות שלך....מה לגבי הדולר האוסטרלי?
- רונן מנחם 27/04/2011 15:17הגב לתגובה זושלום, יעל ותודה. לגבי הדולר האוסטרלי, הוא נמצא כעת ברמת שיא מול הדולר. זאת לנוכח העלאות הריבית האחרונות במדינה, מצבה הכלכלי הטוב והיותו מטבע קרי טיפוסי (מטבע שלווים כנגדו במטבעות עם ריביות נמוכות ונהנים מפרשי הריביות, תוך הימור שהוא לא יפוחת בדרך). אתמול פורסם שהאינפלציה באוסטרליה עלתה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים והתעוררו ציפיות שהריבית תמשיך לעלות - מה שיכול לחזק עוד את ה" אוזי" בטווח הקצר. עם זאת, לנוכח רמתו הגבוהה, יש להפנים שגם הסיכון מפיחות במטבע אינו מבוטל, במיוחד בטווח הבינוני והארוך. בברכה, רונן.
- 3.יוסי 27/04/2011 11:55הגב לתגובה זולפוליטיקאים האפסים,שרוצים להציג את ישראל כמעצמה (בדוחות בלבד),כשבפועל מי שבאמת עובד ומכניס כסף נפגע מהשקל שכולנו יודעים שהוא לא " חזק" .
- 2.הבורר 27/04/2011 11:40הגב לתגובה זוויגיע ל4 שח התהליך יחל ברגע שהנגיד יחל להעלות את הריבית.
- 1.יוסי מזרחי 27/04/2011 10:55הגב לתגובה זויותר, אלא בין הרע לפחות רע. ב" משחק" שבין אירופה לארה" ב, הכדור לדעתי ברגליים של ארה" ב. בהנחה שארה" ב תשכיל להלחם בגרעונות התופחים שלה מצבה עדיין יהיה רע אך רע פחות מבאירופה - וזה ישחק לטובת המטבע שלה. השאלה היא כמובן, אם וכאשר מתי זה יקרה ומתי יחל הפד באסטרטגיית היציאה שלו שתכלול צמצום המדיניות המונטארית המרחיבה (צמצום שיכלול גם העלאות ריבית). לעומת זאת, ב" עימות" שבין ארה" ב לעולם המתעורר (ע" ע הטור שלך עצמך מלפני שבוע) - הכדור לא רק בידיים של ארה" ב - שכן אם הכלכלות הנ" ל תמשכנה להראות עוצמה וישכילו לצמצם את ההשפעות האינפלציוניות המתפתחות שם - אני מניח שהמטבעות שלהן ימשיכו להראות עוצמה. הלא כן?
- רונן מנחם 27/04/2011 11:17הגב לתגובה זושלום. אכן, כן. מסיבה זו אני מעריך שעיקר התאוששות הדולר תתבצע דווקא כנגד האירו. רמזים ראשונים לאסטרטגיית היציאה שהזכרת נוכל לקבל היום בהודעת הריבית של ה-Fed ומסיבת העיתונאים הראשונה מסוגה שתתקיים בעקבותיה. בברכה, רונן מנחם.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
