הדולר לאן? הנה 2 סיבות להתחזקותו הצפויה מול האירו
ירידת הדולר של ארצות הברית משקפת היטב את החולשה הבסיסית של הכלכלה המקומית, המתבטאת בשיעור בלתי מועסקים גבוה ובשוק דיור מדורדר. אך חולשתו נובעת מסיבה נוספת, חשובה לא פחות - ארה"ב נוקטת מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד, המגמדת את קצב האינפלציה ומתמקדת בתמיכה בפעילות המשק וחיזוקה. אם הייתה שם מדיניות מצמצמת יותר (כגון זו של גוש האירו), היה השטר הירוק חזק בהרבה.
בארבע השנים האחרונות פוחת הדולר כנגד רוב המטבעות בעולם. הדולר ירד הן כנגד:
- מטבעות של מדינות שתוצרן ומדדי המחירים בהן גדלים במהירות, כגון ברזיל ואוסטרליה. הריביות במדינות הללו עומדות על 11.75% ו-4.75%, בהתאמה, ונמצאות בקו עלייה.
- מטבעות חוף מבטחים מסורתיים, כגון הפרנק השוויצרי והיין היפני, שלמרות המכות שספגה מדינתו, היה צורך במהלך לא שגרתי של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם כדי לבלום את עלייתו. הריביות במדינות הללו נמוכות מאוד, 0.25% בשווייץ ו-0% ביפן, ולא תעלנה בקרוב.
- מטבע משותף של גוש המתמודד עם משבר חוב ריבוני קשה. הכוונה כמובן לאירו האירופי. הנה לדוגמא הגירעון ביוון הסתכם בשנה שעברה ב-10.5% מהתמ"ג והיה גבוה בהרבה מההערכות המוקדמות של ממשלתה.
במצב דברים זה ברור שרפיון הדולר נבע עד כה מסיבות מקומיות: שוקי העבודה והדיור בארה"ב מיאנו להתאושש והרשויות דבקו במדיניות מרחיבה בלתי רגילה - ריביות נמוכות וגירעונות תקציביים גדולים - למרות ביקורת קשה שהוטחה בהם מכל עבר.
מה הלאה? קשה מאוד לדעת, אך מהנקודה הנוכחית אני רואה בכל זאת התאוששות מסוימת בדולר, לנוכח:
- סימני התאוששות בשוק העבודה ובמידת מה גם בשוק הדיור האמריקאי. מגזרי פעילות אחרים מראים זה זמן שהמשבר מאחוריהם.
- סיום מדינות QE2 (רכישת ניירות ערך על ידי הפד) ותחילתו של תהליך צמצום גירעונות; להערכתי, ההפחתה ההיסטורית של תחזית דירוג האשראי של ארה"ב על ידי סטנדרד אנד פורס הייתה קריאת השכמה לרשויותיה ותפעל בסופו של דבר דווקא לטובת הדולר.
- האטה בעליית הריבית במדינות אחרות בעולם, שפועלות לריסון האינפלציה, אך ערות להשלכות המגבילות שיש לכך על הפעילות בשטחן. מה גם שרבות מהן תלויות בייצוא.
להערכתי, התאוששות הדולר תתרחש בעיקר כנגד האירו. עליית האירו, בניגוד למטבעות רבים אחרים, אירעה רובה ככולה בשלושת החודשים האחרונים, ותתקשה להחזיק מים, בהינתן הקשיים ביבשת. ההתאמה, כשתתחולל, תתאפיין בתנודתיות גבוהה.
חולשת הדולר כנגד שאר המטבעות, לרבות השקל, נראית לי מגמתית יותר והכיוון הכללי לא ישתנה בקרוב (במקרה שלנו - בכפוף למצב הביטחוני - מדיני).
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 8.לב 27/04/2011 23:53הגב לתגובה זוותרחיש בטחוני רציני יתרחש הדולר יקפוץ ל5 שח
- 7.גזורי 27/04/2011 23:50הגב לתגובה זורונן תמיד מראה לנו בכתבות שלו את כל האפשריות ,זה שאתה הסקת מדבריו שצריך לרוץ לקנות דולרים זה בעיה שלך .טמבל אמיתי.
- 6.חייס 27/04/2011 22:14הגב לתגובה זושהדולר יעלה חזק וביינתיים הוא נחלש 20%. כולכם מצחיקים בטירוף. לא יודעים כלום העיקר לכתוב השערות ושטויות
- 5.המומחה הסולידי 27/04/2011 15:49הגב לתגובה זורונן שלום רב מסכים עם המאמר, לעניות דעתי המצב החדש ברמה הביטחונית עדיין לא בא לידי ביטוי ביחס למטבע המקומי. הכיוון ברור השאלה היא רק מה יהיה הטריגר לתחילת המהלך.
- 4.יעל 27/04/2011 14:55הגב לתגובה זותענוג לקרוא את הכתבות שלך....מה לגבי הדולר האוסטרלי?
- רונן מנחם 27/04/2011 15:17הגב לתגובה זושלום, יעל ותודה. לגבי הדולר האוסטרלי, הוא נמצא כעת ברמת שיא מול הדולר. זאת לנוכח העלאות הריבית האחרונות במדינה, מצבה הכלכלי הטוב והיותו מטבע קרי טיפוסי (מטבע שלווים כנגדו במטבעות עם ריביות נמוכות ונהנים מפרשי הריביות, תוך הימור שהוא לא יפוחת בדרך). אתמול פורסם שהאינפלציה באוסטרליה עלתה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים והתעוררו ציפיות שהריבית תמשיך לעלות - מה שיכול לחזק עוד את ה" אוזי" בטווח הקצר. עם זאת, לנוכח רמתו הגבוהה, יש להפנים שגם הסיכון מפיחות במטבע אינו מבוטל, במיוחד בטווח הבינוני והארוך. בברכה, רונן.
- 3.יוסי 27/04/2011 11:55הגב לתגובה זולפוליטיקאים האפסים,שרוצים להציג את ישראל כמעצמה (בדוחות בלבד),כשבפועל מי שבאמת עובד ומכניס כסף נפגע מהשקל שכולנו יודעים שהוא לא " חזק" .
- 2.הבורר 27/04/2011 11:40הגב לתגובה זוויגיע ל4 שח התהליך יחל ברגע שהנגיד יחל להעלות את הריבית.
- 1.יוסי מזרחי 27/04/2011 10:55הגב לתגובה זויותר, אלא בין הרע לפחות רע. ב" משחק" שבין אירופה לארה" ב, הכדור לדעתי ברגליים של ארה" ב. בהנחה שארה" ב תשכיל להלחם בגרעונות התופחים שלה מצבה עדיין יהיה רע אך רע פחות מבאירופה - וזה ישחק לטובת המטבע שלה. השאלה היא כמובן, אם וכאשר מתי זה יקרה ומתי יחל הפד באסטרטגיית היציאה שלו שתכלול צמצום המדיניות המונטארית המרחיבה (צמצום שיכלול גם העלאות ריבית). לעומת זאת, ב" עימות" שבין ארה" ב לעולם המתעורר (ע" ע הטור שלך עצמך מלפני שבוע) - הכדור לא רק בידיים של ארה" ב - שכן אם הכלכלות הנ" ל תמשכנה להראות עוצמה וישכילו לצמצם את ההשפעות האינפלציוניות המתפתחות שם - אני מניח שהמטבעות שלהן ימשיכו להראות עוצמה. הלא כן?
- רונן מנחם 27/04/2011 11:17הגב לתגובה זושלום. אכן, כן. מסיבה זו אני מעריך שעיקר התאוששות הדולר תתבצע דווקא כנגד האירו. רמזים ראשונים לאסטרטגיית היציאה שהזכרת נוכל לקבל היום בהודעת הריבית של ה-Fed ומסיבת העיתונאים הראשונה מסוגה שתתקיים בעקבותיה. בברכה, רונן מנחם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
