דו"ח בנק ישראל

פישר בביקורת חריפה: "יש לחצים פופוליסטים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות"

במסיבת עיתונאים הזהיר נגיד בנק ישראל מפני חריגה ממסגרת התקציב, שרק אושר לפני 3 חודשים. על השביתות במשק: "לא יכולים לעבור מתיקון עיוותים לצמיחה ברמת השכר"

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יצא היום בביקורת חריפה על המחוקקים בכנסת. במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל, אמר הנגיד כי חוסנו הכלכלי של המשק הישראלי מושתת במידה רבה על שמירה על מסגרת התקציב וכי חריגה ממנה עלולה להביא לנזק.

"התקציב הועבר לפני פחות משלושה חודשים, אבל כבר יש לחץ להגדיל את מסגרת התקציב", אמר פישר. "יש לחצים פופוליסטים בכל מיני כיוונים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות. אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב אם אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח וכולנו רוצים בכך. אי אפשר להתייחס למסגרת התקציב כאילו שזה לא חשוב. זה חלק של יסוד ההצלחה של המשק, ששמרנו על משמעת פיסקלית כבר שמונה שנים".

בדבריו, פישר רמז מה דעתו באשר לשביתות האחרונות במשק ועל דרישותיהם של מגזרים שונים להעלאות שכר, כאשר אמר שבאופן גורף הן עלולות לסכן את יציבות המחירים, תחום שהוא תחת אחריותו של בנק ישראל.

"יש לנו היסטוריה. בשנת 1995 שנסיבות לא טובות הביאו לעליות בשכר, גרמו לעיוות באינפלציה ולצורך להעלות את הריבית". עם זאת, הנגיד לא שלל את העלאות השכר באופן גורף: "יש מגזרים במשק בהם קיימים עיוותים ביחס לשכר וזה מותר לתקן, אבל אנחנו לא יכולים לעבור מתיקון עיוותים לצמיחה ברמת השכר".

בהקשר להפגנות, ללחימה ולהפיכות במזרח התיכון, אמר פישר כי "המצב הגיאופוליטי שלנו השתנה באופן משמעותי, יש היבטים חיוביים ויש שליליים. יש הרבה יותר אי ודאות מאשר לפני מספר חודשים", אמר הנגיד. לדבריו, יתכן והסחף הפוליטי במדינות ערב ידרוש מישראל השקעה ביטחונית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 31/03/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    1.באמת והאם צריכה מדינה 15000עובדי עו" ס ? אם היה לה-7000לא היתה מסתדרת ? 2.שכר 2000$זה שכר גדול ורציני אךרפורמה חייב מראש פרמידה{זה אומר חשמל,נמלים,רשיואת,חינוך, בתי חולים,קופות חולים,פרקליטים,כל משרדי מדינה כולל שרים וחכים-גם תקשורת 3,ישראל בכיוון הדירדור=יוון ספרד,ארלנד לא הקפידו תקציבם מבקשים הלואות 4.יפן גרמניה חרוצים למרות משברים מיצרים מוכרים שלא נדבר סין הודו רוסיה 5.כך לא בונים מדינה במיוחד כאשר חולה וענייה עובדים מיותרים לא יעיל לבית או תעשיה=מדינה ריקה ענייה קופתיה חורים רק תיקון אמיתי רציני יפוצץ בועה תראו ארה" ב בוכים מובטלים-ומלא רעבים מלוב, מרקו,תוניס הגיעו לאירופה = פה ממשכים להתפנק כאילו יש נפט,זהב,עושר
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.