פישר בביקורת חריפה: "יש לחצים פופוליסטים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות"
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יצא היום בביקורת חריפה על המחוקקים בכנסת. במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל, אמר הנגיד כי חוסנו הכלכלי של המשק הישראלי מושתת במידה רבה על שמירה על מסגרת התקציב וכי חריגה ממנה עלולה להביא לנזק.
"התקציב הועבר לפני פחות משלושה חודשים, אבל כבר יש לחץ להגדיל את מסגרת התקציב", אמר פישר. "יש לחצים פופוליסטים בכל מיני כיוונים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות. אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב אם אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח וכולנו רוצים בכך. אי אפשר להתייחס למסגרת התקציב כאילו שזה לא חשוב. זה חלק של יסוד ההצלחה של המשק, ששמרנו על משמעת פיסקלית כבר שמונה שנים".
בדבריו, פישר רמז מה דעתו באשר לשביתות האחרונות במשק ועל דרישותיהם של מגזרים שונים להעלאות שכר, כאשר אמר שבאופן גורף הן עלולות לסכן את יציבות המחירים, תחום שהוא תחת אחריותו של בנק ישראל.
"יש לנו היסטוריה. בשנת 1995 שנסיבות לא טובות הביאו לעליות בשכר, גרמו לעיוות באינפלציה ולצורך להעלות את הריבית". עם זאת, הנגיד לא שלל את העלאות השכר באופן גורף: "יש מגזרים במשק בהם קיימים עיוותים ביחס לשכר וזה מותר לתקן, אבל אנחנו לא יכולים לעבור מתיקון עיוותים לצמיחה ברמת השכר".
בהקשר להפגנות, ללחימה ולהפיכות במזרח התיכון, אמר פישר כי "המצב הגיאופוליטי שלנו השתנה באופן משמעותי, יש היבטים חיוביים ויש שליליים. יש הרבה יותר אי ודאות מאשר לפני מספר חודשים", אמר הנגיד. לדבריו, יתכן והסחף הפוליטי במדינות ערב ידרוש מישראל השקעה ביטחונית.
- 1.דוד 31/03/2011 12:44הגב לתגובה זו1.באמת והאם צריכה מדינה 15000עובדי עו" ס ? אם היה לה-7000לא היתה מסתדרת ? 2.שכר 2000$זה שכר גדול ורציני אךרפורמה חייב מראש פרמידה{זה אומר חשמל,נמלים,רשיואת,חינוך, בתי חולים,קופות חולים,פרקליטים,כל משרדי מדינה כולל שרים וחכים-גם תקשורת 3,ישראל בכיוון הדירדור=יוון ספרד,ארלנד לא הקפידו תקציבם מבקשים הלואות 4.יפן גרמניה חרוצים למרות משברים מיצרים מוכרים שלא נדבר סין הודו רוסיה 5.כך לא בונים מדינה במיוחד כאשר חולה וענייה עובדים מיותרים לא יעיל לבית או תעשיה=מדינה ריקה ענייה קופתיה חורים רק תיקון אמיתי רציני יפוצץ בועה תראו ארה" ב בוכים מובטלים-ומלא רעבים מלוב, מרקו,תוניס הגיעו לאירופה = פה ממשכים להתפנק כאילו יש נפט,זהב,עושר
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
