פישר בביקורת חריפה: "יש לחצים פופוליסטים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות"
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יצא היום בביקורת חריפה על המחוקקים בכנסת. במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל, אמר הנגיד כי חוסנו הכלכלי של המשק הישראלי מושתת במידה רבה על שמירה על מסגרת התקציב וכי חריגה ממנה עלולה להביא לנזק. "התקציב הועבר לפני פחות משלושה חודשים, אבל כבר יש לחץ להגדיל את מסגרת התקציב", אמר פישר. "יש לחצים פופוליסטים בכל מיני כיוונים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות. אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב אם אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח וכולנו רוצים בכך. אי אפשר להתייחס למסגרת התקציב כאילו שזה לא חשוב. זה חלק של יסוד ההצלחה של המשק, ששמרנו על משמעת פיסקלית כבר שמונה שנים". בדבריו, פישר רמז מה דעתו באשר לשביתות האחרונות במשק ועל דרישותיהם של מגזרים שונים להעלאות שכר, כאשר אמר שבאופן גורף הן עלולות לסכן את יציבות המחירים, תחום שהוא תחת אחריותו של בנק ישראל. "יש לנו היסטוריה. בשנת 1995 שנסיבות לא טובות הביאו לעליות בשכר, גרמו לעיוות באינפלציה ולצורך להעלות את הריבית". עם זאת, הנגיד לא שלל את העלאות השכר באופן גורף: "יש מגזרים במשק בהם קיימים עיוותים ביחס לשכר וזה מותר לתקן, אבל אנחנו לא יכולים לעבור מתיקון עיוותים לצמיחה ברמת השכר". בהקשר להפגנות, ללחימה ולהפיכות במזרח התיכון, אמר פישר כי "המצב הגיאופוליטי שלנו השתנה באופן משמעותי, יש היבטים חיוביים ויש שליליים. יש הרבה יותר אי ודאות מאשר לפני מספר חודשים", אמר הנגיד. לדבריו, יתכן והסחף הפוליטי במדינות ערב ידרוש מישראל השקעה ביטחונית. "אנחנו יכולים לשלם את מה שנדרש, יש לנו משק איתן ושיכול לשלם עבור הצרכים הביטחוניים, החינוכיים ואחרים, אבל כדי שנוכל לעשות את זה אנחנו צריכים לשמור על המשמעת התקציבית שלנו כדי שהמדיניות המאוד חזקה תמשיך. אם לא נעשה את זה אנחנו נשלם מחיר מאוד גבוה".
- 1.דוד 31/03/2011 12:44הגב לתגובה זו1.באמת והאם צריכה מדינה 15000עובדי עו" ס ? אם היה לה-7000לא היתה מסתדרת ? 2.שכר 2000$זה שכר גדול ורציני אךרפורמה חייב מראש פרמידה{זה אומר חשמל,נמלים,רשיואת,חינוך, בתי חולים,קופות חולים,פרקליטים,כל משרדי מדינה כולל שרים וחכים-גם תקשורת 3,ישראל בכיוון הדירדור=יוון ספרד,ארלנד לא הקפידו תקציבם מבקשים הלואות 4.יפן גרמניה חרוצים למרות משברים מיצרים מוכרים שלא נדבר סין הודו רוסיה 5.כך לא בונים מדינה במיוחד כאשר חולה וענייה עובדים מיותרים לא יעיל לבית או תעשיה=מדינה ריקה ענייה קופתיה חורים רק תיקון אמיתי רציני יפוצץ בועה תראו ארה" ב בוכים מובטלים-ומלא רעבים מלוב, מרקו,תוניס הגיעו לאירופה = פה ממשכים להתפנק כאילו יש נפט,זהב,עושר

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.