החגיגה נגמרה: המדד המשולב של OECD מספק חומר למחשבה
צמיחה מהירה וחזקה במשק עד כדי התקרבות למיצוי כושר הייצור - זו הייתה אחת הסיבות שציין בנק ישראל להעלאת הריבית האחרונה, שהייתה חדה והפתיעה רבים מאיתנו. נתונים כלכליים רבים, כגון הצמיחה החזקה במשק בשנה שעברה, תומכים בגישה זו.
אולם, בעין הסערה נשכח מעט נתון שפורסם כמה ימים קודם לכן, לפיו חלה ירידה חדה במדד מנהלי הרכש בתעשייה בחודש שעבר. ירידה זו התקבלה בהפתעה על ידי כלכלנים ובשוק ההון. זאת דווקא בגלל נתוני הצמיחה החזקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: האם המגזר היצרני שב להתכווץ, לאחר שעלה בקצב מרשים במחצית השנייה של השנה שעברה? במיוחד מטרידה העובדה שמדד מנהלי הרכש העולמי דווקא עלה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים בסיכום מרץ 2011.האם היה מקום להפתעה? בטור זה אני טוען שלא בהכרח.
באמצע השנה שעברה התקבלנו ברוב פאר והדר לארגון OECD ואחת התוצאות של המהלך הייתה שהארגון התחיל לפרסם מדד משולב של אינדיקאטורים מובילים לכלכלת ישראל, כפי שהוא מפרסם מדי חודש לכל אחת מחברותיו. אם תרצו - זו הגרסה שלהם למדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל.
המדד המשולב מנסה לזהות מראש סימנים לתפניות, חיוביות או שליליות במחזורי העסקים. הוא חותר לאתר בעוד מועד נקודות שיא ושפל בפעילות הכלכלית בכל מדינה. מי שעקב אחר מדד זה, המופיע מדי חודש באתר OECD יכול היה לראות במקרה של ישראל, שהוא עלה בעקביות עד אמצע השנה שעברה; אז נבלמה עלייתו והוא נותר בדרך כלל על רמה קבועה. המדד מחושב כך שהוא יזהה תפניות 9-6 חודשים לפני שהן מתרחשות. כתוצאה, מאותת המדד זה זמן על אפשרות להאטה בצמיחה המהירה במשק במהלך המחצית הראשונה של 2011.
מדד מנהלי הרכש מתייחס לסקטור היצרני ואילו המדד המשולב בו אני עוסק כולל גם נתוני צריכה, תעסוקה וסחר חוץ (יש המשלבים גם נתונים פיננסיים כמו ריבית ושוקי מניות), אך דווקא משום שהוא רחב יותר, אין להתעלם מסימני האזהרה שהוא טומן בחובו. השוואת המדד "הישראלי" למדד הממוצע של כל חברות OECD מראה שבששת החודשים האחרונים אכן היו ביצועינו טובים מעט פחות.
כמובן, הדברים אף פעם לא פשוטים כל כך. כל מדד משולב הוא תוצאה של בחירת מדדי המשנה שירכיבו אותו והמשקל של כל אחד. לראיה, המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל גילם בכל התקופה האחרונה התאוששות איטית יותר, אך רצופה וללא עצירה. המדד החדש שמפרסם כעת OECD על המשק הישראלי הוא מקור אינפורמציה חשוב וצריך להסתייע גם בו מעתה, כדי לצמצם הפתעות עתידיות.
אני עוקב אחר מדדי OECD ומניסיוני יש להם הצלחה לא רעה בכלל בזיהוי שינויי כיוון בכלכלה. אם לשפוט לפי נתוני המדד "הישראלי", אזי לאחר צמיחה מהירה מאז המשבר, ייתכן שנעבור בהמשך השנה למצב של יציבות, או דשדוש (אשאיר לקוראי את המינוח המקובל עליהם).
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 6.היכן ניתן לראות את המדד של OECD (ל"ת)תוכל לצרף לינק? 31/03/2011 11:04הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 31/03/2011 11:51הגב לתגובה זוhttp://www.oecd.org/document/22/0,3343,en_2649_33715_2472086_1_1_1_1,00.html
- 5.המומחה הסולידי 31/03/2011 09:11הגב לתגובה זורונן שלום טור טוב שאלה בהמשך: איך הדברים מסתדרים עם העובדה שבנק ישראל העלה אתמול את תחזית הצמיחה ל4.5%.?
- רונן מנחם 31/03/2011 10:08הגב לתגובה זושלום ותודה. בנק ישראל אכן העלה את תחזיתו השנתית, אך אם המדד המשולב חוזה נכון, במהלך השנה תהייה האטה בקצב הצמיחה. אינדיקציות לעוצמת ההאטה נוכל לקבל מהמדדים המשולבים בחודשים הבאים. בברכה, רונן.
- 4.הבורר 31/03/2011 06:00הגב לתגובה זורק חבל שאתה לא מפרסם יותר כתבות. חברה שימו לב הבחור תמיד מפרסם כתבות עניניות ומענינות! מחכה לכתבה הבאה .....הבורר.
- הבורר, 4, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 31/03/2011 08:13הגב לתגובה זו
- 3.כתבה לעניין (ל"ת)Z 30/03/2011 18:58הגב לתגובה זו
- 2.יוסי מזרחי 30/03/2011 16:22הגב לתגובה זונותן גם אינדיקציה לגבי התחומים הספציפיים בכלכלה שעומדים לקראת התחזקות/החלשות, או שהוא בעצם פורש בפנינו תמונה כללית יותר?
- רונן מנחם 30/03/2011 16:29הגב לתגובה זובהחלט. סעיפיו השונים של המדד המשולב מצייגים את מגזרי הצריכה, הייצור, הייצוא והשווקים הפיננסיים. ניתן לבדוק כול אחד בנפרד או תמונה כוללת לאורך זמן. אגב, יש עוד מדדים משולבים מתחרים, כגון זה של מכון conference board. בברכה, רונן.
- 1.הנדל" ן יפיל את המדינה! (ל"ת)ירון 30/03/2011 14:14הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
