קטר הנדל"ן עוזב את ת"א: ירידה בביקוש לדירות בת"א וי-ם, עלייה של 36% בב"ש

עליית מחירי הדירות גורמת לגידול בביקושים בערי הלויין של ת"א ובערי הפריפרייה, ולירידה בביקוש בערים הגדולות, כך עולה מנתוני יד2
לירן סהר | (6)

ברבעון האחרון החלה להיות מורגשת ההתמתנות בשוק הנדל"ן בערים הגדולות, בעוד בערי הלווין של תל אביב הורגשה עליה בביקושים.

מבדיקה שערך אתר יד2 עולה כי בפברואר 2011 ירד הביקוש לדירות לקנייה בתל אביב בכ- 5% לעומת נובמבר 2010, כאשר בנובמבר נמדדו 298 חיפושים לכל מודעה על דירה שהוצעה למכירה בתל אביב, ואילו בפברואר 2011 ירד המספר ל- 283. יצויין כי בחודש פברואר נרשמה עלייה של 9% ביחס הביקוש-היצע בהשוואה לחודש נובמבר.

בחיפה ירד יחס ההיצע ביקוש בכ- 8%, כאשר בנובמבר הוא עמד על 144 חיפושים לכל דירה ובפברואר ירד ל- 132 חיפושים לכל דירה. ירידה בשיעור דומה נמדדה גם בירושלים, כאשר בנובמבר היו 107 חיפושים לכל מודעה ואילו בפברואר ירד היחס ל- 98 חיפושים למודעה. ירידה חדה יותר נרשמה באשקלון, שם כמות החיפושים למודעה בנובמבר הייתה 163, ואילו בפברואר היא ירדה ל- 138, מדובר בירידה של כ- 15%.

מהנתונים עולה כי הערים בהם התחזקו הביקושים הן ערי הפריפריה שבמעגל הראשון והשני לתל אביב. כך למשל, עלה יחס הביקוש היצע בחולון בכ- 12%, בכפר סבא עלה היחס בכ- 24%, במודיעין ובבת ים היחס עלה בכ- 14%, בנתניה עלה היחס בכ- 17%.

עוד עולה מהנתונים כי בלטה בעליות הביקושים העיר ראשון לציון, שבנובמבר עמד מספר החיפושים לכל מודעה על 71 ואילו בפברואר עלה מספר החיפושים למודעה ל- 92, מדובר על עלייה של כ- 30%. גם בלוד חלה עלייה של כ- 30%, כאשר ממוצע החיפושים למודעה עלה מ- 66 בנובמבר ל- 86 בפברואר. בבאר שבע חלה עלייה של כ- 36%, כאשר בנובמבר ממוצע החיפושים עמד על 92 ובפברואר הוא עלה ל- 125.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יורם מראשון 29/03/2011 23:19
    הגב לתגובה זו
    בחורף שוק הדירות רגום .... מפסח ... דהינו מחודש אפריל מתחילים הביקושים ...
  • מוכרת מראשון 30/03/2011 09:32
    הגב לתגובה זו
    משמעותית של קונים.
  • 4.
    פתח תקוה 29/03/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    אם המושבות הצפופה והמעצבנת וכפר גנים שכונת הדתיים המגעילה
  • 3.
    אורי זארי 29/03/2011 19:20
    הגב לתגובה זו
    המחירים בבאר שבע ימשיכו לעלות בגלל העברת בסיסי צה״ל לנגב
  • 2.
    איזה מדדים אלו? מדדים של מודעות סרק? (ל"ת)
    באמת מסכים עם 1 29/03/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסף 29/03/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לומר מה הגורמים בהשוואה בין חודש אחד לזה שלפניו. תעשו השוואה לשנה קודמת. ישנם עוד גורמים שמשפיעים על החיפוש לדירות (מזג אוויר לדוגמא!)
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.