קטר הנדל"ן עוזב את ת"א: ירידה בביקוש לדירות בת"א וי-ם, עלייה של 36% בב"ש
ברבעון האחרון החלה להיות מורגשת ההתמתנות בשוק הנדל"ן בערים הגדולות, בעוד בערי הלווין של תל אביב הורגשה עליה בביקושים.
מבדיקה שערך אתר יד2 עולה כי בפברואר 2011 ירד הביקוש לדירות לקנייה בתל אביב בכ- 5% לעומת נובמבר 2010, כאשר בנובמבר נמדדו 298 חיפושים לכל מודעה על דירה שהוצעה למכירה בתל אביב, ואילו בפברואר 2011 ירד המספר ל- 283. יצויין כי בחודש פברואר נרשמה עלייה של 9% ביחס הביקוש-היצע בהשוואה לחודש נובמבר.
בחיפה ירד יחס ההיצע ביקוש בכ- 8%, כאשר בנובמבר הוא עמד על 144 חיפושים לכל דירה ובפברואר ירד ל- 132 חיפושים לכל דירה. ירידה בשיעור דומה נמדדה גם בירושלים, כאשר בנובמבר היו 107 חיפושים לכל מודעה ואילו בפברואר ירד היחס ל- 98 חיפושים למודעה. ירידה חדה יותר נרשמה באשקלון, שם כמות החיפושים למודעה בנובמבר הייתה 163, ואילו בפברואר היא ירדה ל- 138, מדובר בירידה של כ- 15%.
מהנתונים עולה כי הערים בהם התחזקו הביקושים הן ערי הפריפריה שבמעגל הראשון והשני לתל אביב. כך למשל, עלה יחס הביקוש היצע בחולון בכ- 12%, בכפר סבא עלה היחס בכ- 24%, במודיעין ובבת ים היחס עלה בכ- 14%, בנתניה עלה היחס בכ- 17%.
עוד עולה מהנתונים כי בלטה בעליות הביקושים העיר ראשון לציון, שבנובמבר עמד מספר החיפושים לכל מודעה על 71 ואילו בפברואר עלה מספר החיפושים למודעה ל- 92, מדובר על עלייה של כ- 30%. גם בלוד חלה עלייה של כ- 30%, כאשר ממוצע החיפושים למודעה עלה מ- 66 בנובמבר ל- 86 בפברואר. בבאר שבע חלה עלייה של כ- 36%, כאשר בנובמבר ממוצע החיפושים עמד על 92 ובפברואר הוא עלה ל- 125.
- 5.יורם מראשון 29/03/2011 23:19הגב לתגובה זובחורף שוק הדירות רגום .... מפסח ... דהינו מחודש אפריל מתחילים הביקושים ...
- מוכרת מראשון 30/03/2011 09:32הגב לתגובה זומשמעותית של קונים.
- 4.פתח תקוה 29/03/2011 19:25הגב לתגובה זואם המושבות הצפופה והמעצבנת וכפר גנים שכונת הדתיים המגעילה
- 3.אורי זארי 29/03/2011 19:20הגב לתגובה זוהמחירים בבאר שבע ימשיכו לעלות בגלל העברת בסיסי צה״ל לנגב
- 2.איזה מדדים אלו? מדדים של מודעות סרק? (ל"ת)באמת מסכים עם 1 29/03/2011 16:05הגב לתגובה זו
- 1.יוסף 29/03/2011 14:32הגב לתגובה זואי אפשר לומר מה הגורמים בהשוואה בין חודש אחד לזה שלפניו. תעשו השוואה לשנה קודמת. ישנם עוד גורמים שמשפיעים על החיפוש לדירות (מזג אוויר לדוגמא!)
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
