מריל לינץ': רואים ודאות באפי פיתוח; בן זאב - "שערוך משמעותי בסוף 2011"

בבנק מריל לינץ' לא רואים בעסקה כהתפתחות חיובית בהכרח, אולם מסירת הזכויות בטברסקיה יחד עם פיתוח נכסים אחרים סביבו חיוביים עבור החברה. "מניית החברה נסחרת ב-30% דיסקאונט"
לירן סהר | (9)

ביום ו' דיווחה חברת אפי פיתוח, זרוע הביצוע של אפריקה ישראל ברוסיה, כי הגיעה להבנה לא מחייבת עם עיריית מוסקבה בנוגע לרכישת חלקה של העירייה בקניון AFIMALL, המהווה 25% מהזכויות בפרויקט, AFI MALL וכן רכישת מתחם של כ-2,700 מקומות חניה תמורת 310 מיליון שקל.

בבנק ההשקעות מריל לינץ' לא רואים בצעד זה התפתחות חיובית על שווי החברה אשר צפוי לרדת ב-4.5%. אולם, מסירת זכויות הפיתוח בקניון טברסקיה שדווח עליה בשבוע שעבר, תמורת פיצוי של כ-75 מיליון דולר, בעל ערך פרויקטלי (NPV) נמוך, מהווה צעד חיובי עבור החברה.

עוד אומרים במריל לינץ' כי אפי מאשרת שפרויקטים נוספים מסביב למתחם קניון טברסקיה יוותרו בשליטתה ויפותחו בהתאם למסמכים ולתוכניות הקיימות.

בבנק טוענים כי ההתפתחויות האחרונות מפחיתים את חוסר הוודאות בהתנהלות החברה, אולם עדיין מתמחרים את מנייתה בסיכון גבוה. הבנק מעניק למניה מחיר יעד של 1.53% דולר, כ-30% יותר מערכה הנוכחי העומד על 1.18 דולר למניה.

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', אומר כי הרכישה תסייע לחברה להשיג שליטה מלאה בפרוייקט לצד היכולת לתפעל את החניון שלו, שהיווה עד כה נקודת חולשה של הקניון. "החברה צפויה לפעול למימון מחדש של הקניון באופן שיאפשר לה לממן את עסקת הרכישה, להוריד את הריבית בהלוואות ולהבטיח תזרים מזומנים משמעותי בשנים הבאות. לגבי הצפת ערך ושערוך של הקניון אנו מעריכים כי אם החברה תעמוד ביעדים אליהם התייחסה בעבר, דהיינו שכר דירה שנתי של 130-150 מיליון דולר, אזי צפוי שערוך משמעותי בסוף 2011".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ברןך 27/03/2011 16:49
    הגב לתגובה זו
    מי ששם לב ראה היום שבאפריקה לא ממש ששים למכור ולא זורקים סחורה
  • 6.
    ברןך 27/03/2011 16:42
    הגב לתגובה זו
    יובל בן זאב אתה תישאר אם ההמלצות החרה שלך לנו אין זמן לשטויות שלך כי המניה עכשו בדרך למעלה אלף כמוך לא יעצרו בעדה
  • 5.
    יוסי 27/03/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו היא הייתה מאוד ספקולטיבית, אני מסכי, אך כיום מנתוני הדוחות הכספיים של החברה ומההתפתחויות (אפי פיתוח השכירה את הקניון... וכו' ) אין מדובר יותר בספקולציות אל במניה הנשכרת בדיסקאונט משמעותי (לדעתי של לפחות 20 %). לכן, כל אפשרות " לאסוף" את המנייה בשער שאתה מתכנן היא הספקולאציה.
  • 4.
    משקיע 27/03/2011 11:54
    הגב לתגובה זו
    מנייה של אמוציות, ספקולציות ומניפולציות. כסף טיפש נכנס כסף חכם יוצא וחוזר חלילה. עוד נאסוף אותה שוב ב-2500
  • 3.
    אבי 27/03/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    ביום חמישי כתבתי שאפריקה הולכת לתקן והכן זה מה שקרה. אני יותר טוב ומנתח גרפים יותר טוב מכל האנליסטים למיניהם שלא שווים גרוש. ואמרתי שאולימפיה נדלן המניה שהיתרסקה ללא סיבה משער 700 לשער 152. ניגמרו המוכרים האחרונים הטיפשים שמכרו ותתחיל בגל עליות מטורף של 40 עד 80 אחוז. היום זה מתחיל בקטן אבל חכו למחר ומחרתיים. הייתי בסרט הזה 3 פעמים וכל פעם עשיתי אני חבילה מרשימה של כסף. רבותי ההזדהמות חזרה תיקנו היום כל יום שאתם בחוץ אתם מפסידים ים של כסף תיבדקו אותי ותראו שצדקתי אל תהיו פריירים יש הזדמנות לנצל אותה.
  • אבי 27/03/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
    חחחחחח כמה אני צודק וגדול 5.40 אחוז למעלה חכו זה רק היתחיל
  • די 27/03/2011 15:14
    כל המניות עולות זה לא חוכמה
  • 2.
    בן זאב 27/03/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    ואז גם המניה כבר תתומחר מלא. אז מה בדיוק החוכמה?
  • 1.
    אפי 27/03/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
    אחרי לא מעט כיסי אוויר אפריקה ממראיה בהצלחה!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.