אלביט הדמיה: יורקוויל תשקיע בחברה עד 50 מיליון דולר בשלוש שנים
חברת אלביט הדמיה ארגנה לעצמה קו אשראי בהיקף של 50 מיליון דולר מקרן יורקוויל לתקופה של שלוש שנים. היום דיוחה חברת האחזקות שבשליטת מוטי זיסר כי חתמה על הסכם מסגרת מול הקרן שייאפשר לה לקבל מיורקוויל הון בהתאם לצרכי החברה, זאת כנגד הנפקת מניות.
במסגרת ההסכם תוכל אלביט למשוך בכל פעם את הסכום המקסימלי מבין 2.5 מיליון דולר ו-25% מהמחזור בבורסה ביום הקודם. עם זאת, סכום המשיכה לא יעלה על ארבעה מיליון דולר בשבוע. המניות שיוקצו ליורקוויל יינתנו לה בהנחה של 2% על מחיר השוק.
עם החתימה על ההסכם תעמיד קרן יורקוויל לחברה מקדמה על סך של כ 10 מיליון דולר מתוך סך המסגרת של ה- 50 מיליון דולר.
קרן יורקוויל היא חברת מימון שבמסגרתה היא מעמידה לחברות אשראי כנגד מניות. יורקוויל מצידה מממשת את המניות בבורסה כאשר היא מקבלת אותן ובדרך כלל יוצרת לחץ על מחיר המניה. חיסרון נוסף עבור המשקיעים הוא הדילול.
קרן יורקוויל חתמה על מספר הסכמים בשנים האחרונות מול חברות ישראליות. ההסכם הגדול ביותר שנחתם ומנוצל הוא מול חברת טאואר שעושה בו שימוש תקופתי.
מר דודי מחלוף, מנכ"ל משותף באלביט הדמיה בין היתר: " אנחנו רואים במהלך של גיוס הון באמצעות הנפקת מניות כצעד חשוב נוסף להרחבת בסיס ההון של הקבוצה. מהלך כזה יחזק את קופת המזומנים של החברה ואת הונה העצמי ויאפשר לנו לקדם ביתר שאת את המהלכים העסקיים שלנו ובעיקרם את פעילות הנדל"ן המניב בארה"ב".
לדבריו: "הסכם המסגרת עם קרן יורקוויל הנפרס על פני תקופה של שלוש שנים יאפשר לחברה לגייס הון תוך מתן גמישות מירבית בתזמון הגיוס ,בסכום הגיוס ובמחיר שנבחר, זאת ללא תלות במצב שוק ההון".
- 7.יוני 27/03/2011 16:15הגב לתגובה זומה זה אומר על מחיר המניה?
- 6.נילי 27/03/2011 11:48הגב לתגובה זוהקשר זה שהוא גזל שינה מכל השכנים.אתה הבנת את זה? מי שגוזל שינה אינו ראוי שישקיעו אצלו. ואגב משטרה. ועוד איך טילפנו. מה אמרו? בפורים וביום העצמאות אנחנו לא מתערבים. אז הנחמד הזה מנצל את שתי הלילות ולא נותן לשכנים לישון.
- 5.חברת הבת של אלביט הדמיה-מאות אחוזים אטוטו (ל"ת)אלביט מדיקל 27/03/2011 11:17הגב לתגובה זו
- 4.אלי 27/03/2011 10:57הגב לתגובה זואז מה יהיה??????????????? אני תקוע
- 3.ברכה ז. 27/03/2011 10:19הגב לתגובה זועד ריטה זה היה עוד בסדר. אבל בשעה 3 לפנות בוקר התחילה מוזיקה פראית וזה גמר אותי סופית. זה בן אדם זה?
- 2.נילי 27/03/2011 10:04הגב לתגובה זואז ככה. ראשית מדובר בדילול והמשקיעים יפסידו(כרגיל) שנית, אדם שעושה מסיבת פורים עד 4 לפנות בוקר וגוזל את שנתם של השכנים לא ראוי להשקיע במניות שלו.
- משה 27/03/2011 10:49הגב לתגובה זומה הקשר למסיבת פורים , יכלת להתקשר למשטרה. תכלס המניה בשפל, וכעת שיש רווחים המניה בדרך צפונה צפונה.
- 1.שי 27/03/2011 09:54הגב לתגובה זולפעמים ההמתנה משתלמת, בהחלט בשורה טובה ומשהו שנותן אויר לחברה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
