דוחות

זיסר יכול לחייך: פלאזה סנטרס הכפילה את ההכנסות ל-37.6 מיליון אירו ב-2010

זרוע הפיתוח של אלביט הדמיה באירופה, הודו וארה"ב, שבה להרוויח ב-2010 ורשמה רווח נקי של כ-14 מיליון אירו
לירן סהר | (2)

חברת פלאזה סנטרס, חברת הבת של אלביט הדמיה, מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-14 מיליון אירו, זאת לעומת הפסד של כ-65 מיליון אירו ב-2009. הכנסות החברה הוכפלו ב-2010 לכ-37.6 מיליון אירו, זאת לעומת כ-16 מיליון אירו אשתקד. הכפלת ההכנסות נובעת מפתיחתם במהלך השנה של שני מרכזים מסחריים בפולין אשר הצטרפו למרכזים המניבים הקיימים ומעסקת EDT בארה"ב.

יצוין כי בחודש שעבר דיווחה החברה על התקדמות הפיתוח של פרויקט "מטריקס 1" בעיר פונה שבהודו. השלב הראשון של המיזם המשותף של פלאזה ושותפה המקומי, הכולל בניין משרדים בשטח של כ- 28,000 מ"ר, מתקדם בהתאם לתכנון והוא צפוי להיפתח ברבעון הרביעי של השנה. עד כה נמכרו במסגרת המכירה המוקדמת (pre-sale) כ -70% מהשטחים המיועדים למכירה.סך עלויות הפיתוח הצפויות לבניין הראשון עומדות על כ- 23.5 מיליון דולר.

כמו כן חתמה החברה על הסכם מימון לפיתוח מרכז מסחרי בעיר טורון פולין בהיקף של 52.5 מיליון אירו. מדובר במרכז המסחרי העשירי שפלאזה בונה בפולין, והוא עתיד לכלול שטח להשכרה של כ- 40,000 מ"ר. כמו כן, חתמה על הסכם מימון בהיקף של כ-33 מיליון שקל לבניית מרכז מסחרי בעיר קרגויבץ בסרביה. המרכז צפוי לכלול שטח להשכרה של כ- 22,000 מ"ר.

מוטי זיסר, יו"ר החברה, אמר: "החברה הציגה שיפור בפעילות הפיננסית והמשיכה בפיתוח נכסים באירופה ובהודו. כמו כן הרחיבה החברה את פעילותה בארצות הברית. ב-2011 החברה תרחיב את פעילותה באופן משמעותי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלביט הולכת לעוף... (ל"ת)
    יוסי 23/03/2011 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תמיר סיידוף 23/03/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    הכנסות החברה הוכפלו ב-2010 וכל התחזיות מראות על פריחה ענקית במהלך 2011 עם השקעות החברה באירופה שמניבות כבר פרי, בהודו שאותותו עשויות להניב ומיזמים חדשים בארה" ב ואירופה.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.