הכלכלה החזקה באירופה מקבלת כוח ממקור לא צפוי

יוסי ישראל, מתכלית בית השקעות, כותב על הובלתה של גרמניה את כלכלת אירופה והציג את גרמניה כקטר הצמיחה של היבשת הקרה
יוסי ישראל | (8)

בראיה לאחור, משבר החוב האירופי תרם לכלכלה הגרמנית שמציגה בשנה האחרונה נתונים מצויינים. התאוששות הכלכלה הושגה מהר מהצפוי, כאשר גרמניה הציגה צמיחה של 3.6% בשנת 2010 (קצב הצמיחה הגבוה מאז האיחוד בין המזרח למערב), הפכה לקטר הצמיחה של אירופה ועל פי הנתונים הנוכחיים נראה שהיא ממשיכה במומנטום החיובי.

השילוב של מטבע נחלש (אירו), עובדים מקצועיים עם מוסר עבודה גבוה וכלכלה המתבססת על ייצוא סחורות מוגמרות, הזניק את גרמניה קדימה והבליט אותה על רקע בעיות החוב של גוש האירו. מה יקרה כעת לאחר שיפן חווה האטה? האם נפתחה בפני גרמניה הזדמנות?

הכלכלה הגרמנית

כלכלת גרמניה היא הגדולה באיחוד האירופי והרביעית בגודלה בעולם. מספר התושבים בה הוא 82 מיליון נפש ועל פי נתוני תוצר לנפש, רמת החיים בה נחשבת לאחת הגבוהות באירופה ובעולם. לגרמניה כוח השפעה פוליטי רב באיחוד האירופי, ומבחינות רבות היא נתפסת כמנהיגת האיחוד. מבין הכלכלות המרכזיות בגוש האירו (צרפת, איטליה וספרד), מובילה גרמניה את ההתאוששות הכלכלית ועל פי הערכות קרן המטבע העולמי (IMF), היא צפויה לצמוח ב-2.1% בשנתיים הבאות, לעומת צפי צמיחה של 1.7% באיחוד האירופי.

קטר הצמיחה

קטר הצמיחה של גרמניה הינו הייצוא. לאחר שהיקף סחר החוץ התכווץ בשנים

2008/09, בשנה שעברה (2010) השתנתה המגמה וחל גידול של 14.2% בייצוא, לצד גידול של 13% בייבוא. גורם חשוב שתרם לייצוא הינו היחלשות האירו, שהביאה להוזלת מחירי התוצרת הגרמנית מחוץ לאיחוד האירופי. הצמיחה חלחלה מטה לתושבי המדינה, הגדילה את הכנסתם הפנויה והביאה לגידול בצריכה הפרטית בשיעור של 1.4%. גידול שתרם משמעותית לצמיחה ושצפוי להמשיך ולתרום לה בשנתיים הקרובות.

בדומה למדינות רבות בעולם, המשבר העביר את גרמניה מעודף תקציבי לגירעון. במהלך שנת 2010 הגדילה הממשלה את הגירעון, שעמד בסוף השנה על 3.3% וכתוצאה מכך, לראשונה מזה חמש שנים חרגה גרמניה מיעד הגירעון שנקבע באמנת מסטריכט. בנוסף, חל גידול ביחס החוב לתוצר לרמה של 79% (רמה נמוכה יחסית לצרפת ואיטליה, בהן יחס זה עומד על 83.5% ו-118% בהתאמה).

שוק העבודה בשיא

סממן נוסף ליציאת הכלכלה מהמשבר הינו השיפור בשיעור האבטלה, שהגיע ל-8.3% בעת המשבר אך ירד לרמה של 7.4% כיום, שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה- 90. שיעור האבטלה הגרמני הינו נמוך יחסית לספרד, הסובלת משיעורי אבטלה גבוהים במיוחד (כ- 20%), אך גם נמוך יחסית לצרפת - המעצמה הכלכלית השנייה בגוש האירופי, בה שיעור האבטלה הנו כ- 10%.

עקב השיפור בביטחון הכלכלי, צפויות החברות הגרמניות לגייס עובדים נוספים במהלך השנתיים הקרובות, צעד שעשוי להוביל להמשך הקיטון בשיעור האבטלה ולהגדלת הצריכה הפרטית.

מדיניות כלכלית להתמודדות עם המשבר

גרמניה משמשת כ"הורה האחראי" של גוש האירו, בשיתוף עם צרפת, כאשר המשבר הכלכלי אף הגדיל את כוחה בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלה האירופית בפרט. כלכלנים רבים טוענים כי עתיד האיחוד האירופי תלוי בהסכמתה לסייע למדינות הנכשלות שצברו חובות גדולים, כגון מדינות ה- PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד).

בניגוד למדיניותה המרחיבה של ארה"ב, טוענת גרמניה כי רמת החוב של המדינות היא סכנה גדולה, ולכן אינה מעודדת תכניות תמריצים חסרות רסן להמרצת הכלכלה. היא חוקקה חוקים פיזיקליים המגבילים את ההוצאות ומטילים יעדי גירעון וחוב, והשפיעה על מדינות אחרות באיחוד האירופי ללכת בדרכה על מנת לייצב את המערכת הכלכלית באיחוד.

חשוב לזכור שעזרתה של גרמניה למדינות אירופה אינה נובעת מנדבנות טהורה, אלא בתלות שלה בייצוא למדינות השכנות ותמריץ למנוע מהמדינות הכושלות לגרור את האיחוד האירופי והעולם כולו למיתון חוזר.

סיכום

בשלב זה נראה כי גרמניה התאוששה מאחד המשברים החמורים ביותר שפקד את העולם בשנים האחרונות. צמיחתה של כלכלת גרמניה תלויה רבות במצב הכלכלי העולמי ובמצבן של הכלכלות המרכזיות באיחוד האירופי בפרט, המהוות יעד ייצוא מרכזי. למרות זאת, שיעור הייצוא למדינות שאינן משתייכות לאיחוד האירופי הולך וגדל, והגידול בייצוא למדינות המזרח מהווה יעד חשוב בתוכניות הכלכליות של המדינה. יעד זה עשוי לבוא לידי ביטוי כעת - כשיפן חווה האטה בייצור (וגם היא מתאפיינת בייצור וייצוא מוצרים מוגמרים) ולגרמניה יש הזדמנות לתפוס חלק מנתח השוק שיתפנה באסיה.

גרמניה הינה המדינה היציבה ביותר באירופה ובעלת פוטנציאל צמיחה גבוה לעומת כלכלות מרכזיות אחרות באיחוד, כאשר התוכנית לנצל את הצמיחה לצמצום הגרעון אף תוסיף ליציבות המדינה.

הכותב הינו עובד של תכלית בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    fixrfixr 24/03/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    תבוא לבקר!:)
  • האם הכלכלות הנכשלות הן בעצם נחשלות? (ל"ת)
    GG 24/03/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דימה 23/03/2011 22:59
    הגב לתגובה זו
    קצת קשה לחוקק חוקים פיזיקליים בימינו...הייתכן שהכלכלן אינו מבדיל בין פיזיקלי לפיסקאלי?
  • 5.
    רמי 23/03/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    תותח אתה ישראל !
  • 4.
    אוהב את המאמרים שלך בחור ! (ל"ת)
    סטנלי 23/03/2011 21:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת ואף נכונה במידה רבה (ל"ת)
    לני 23/03/2011 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין - תודה (ל"ת)
    עמרי 23/03/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תותח !!! (ל"ת)
    גרמניה 23/03/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.