דוחות

שנה חזקה לריט 1: רשמה גידול של 130% ברווח הנקי וחילקה דיבידנד של 39 מ' ש'

קרן ההשקעות מסכמת את 2010 עם גידול של 37% בהכנסות משכ"ד ועם גידול של כ-35 מיליון שקל בשווי ההוגן של נכסיה
לירן סהר | (1)

קרן ההשקעות במקרקעין ריט 1 מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-69.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 30.9 מיליון שקל אשתקד, גידול של 130%. ההכנסות מדמי שכירות, נטו (NOI) של החברה לשנת 2010 הסתכמו בכ-103.4 מיליון שקל, זאת לעומת כ-75 מיליון שקל בשנת 2009, גידול של כ- 37% הנובע בעיקר מגידול במצבת נכסי החברה.

יצוין כי ביולי 2010 חתמה החברה עם אינג' בר יהודה על הסכם לרכישת 50% מנכס מניב הכולל מבנה בן קומה מסחרית אחת ועוד ארבע קומות בשטח כולל של כ- 18 אלף מ"ר בנשר, ה- NOI השנתי הצפוי הינו כ 4.9 מיליון שקל. באוקטובר 2010, התקשרה החברה בהסכם עם חברת אדגר השקעות ופיתוח לרכישת מלוא זכויותיה, המהוות מחצית מנכס מניב הכולל בניין משרדים בן שש קומות ברמת החייל תמורת כ- 55.5 מיליון שקל. בינואר 2011, לאחר תאריך הדו"ח הכספי, רכשה ריט 1 מרכז מסחרי בנתיבות תמורת 56 מיליון שקל.

החברה רשמה FFO של כ-58.7 מליון שקל, גידול של כ-36% בהשוואה ל- 2009 אשר הסתכם בכ-43 מיליון שקל. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד עבור הרבעון הרביעי של שנת 2010 בסך כולל של כ-9.8 שקל , 12 אגורות למניה. סך הכל עבור רווחי שנת 2010 חלקה ריט 1 דיבידנד בסך של כ-38.9 מיליון שקל (45 אגורות למניה).

השווי ההוגן של נכסי החברה גדל ב-2010 בכ-35 מיליון שקל. בניכוי הפחתות חד פעמיות בסך של כ-15 מיליון שקל בגין עלויות עסקאות הרכישה של הנכסים שבוצעו במהלך השנה: G רוטשילד , G בעמק, נכס בנשר ובניין משרדים ברחוב הנחושת בתל אביב, מסתכמת העלייה בשווי ההוגן של נכסי החברה בכ-20.5 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כפיר 22/03/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    דיוידנדים שוטפים.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.