גיל שנהב: "התכנון שמרני, לא כולם רוצים לגור בשטאנץ אם המושבות"
מתכנני ערים בישראל ניצבים בפני אתגרים רבים הנובעים ברובם משנים ארוכות של חוסר מחשבה, חוסר מעוף ובירוקרטיה מנוונת. בשיחה עם Bizportal מספק האדריכל גיל שנהב פתרונות אלטרנטיביים למחדלים בתכנון האורבני.
איך נוצר המצב שרק תל אביב נחשבת לעיר אמיתית ותוססת? רוב הערים בארץ הן סוג של עיירות שינה
"הפרברים בארץ גדלו מעבר לגודל מסויים והפכו לערים. עיירות חקלאיות דוגמת הרצליה וראשון לציון צמחו לעיר, בניגוד לערים בחו"ל שצמחו במעגלים מעיר עתיקה. בראשון לציון לדוגמה אין קשר בין השכונות למרכז, אנחנו מציעים לעבות את מרכזי העיר. גבעתיים לדוגמה, ללא תל אביב היא לא הייתה נחשקת. צריך אומץ, לעיתים אנחנו חוטאים בלהיות יותר מדיי מגוננים ואז העיר לא זוכה לקפיצת מדרגה".
אז מה הפתרון? בפאתי הערים נבנו לאורך השנים כל כך הרבה פילים לבנים דוגמת 'עיר הקניונים' השוממת בראשון לציון
"את הקניונים בראשון לציון צריך להפוך למתחמי עירוב שימושים. כיום מדובר במבנים סגורים ואטומים, צריך לקחת את 5-7 הקניונים ולהקים למטה דיסקוטק לדוגמה, בקומות הביניים חנויות ומעליהן משרדים ודירות. אנחנו שוגים כשאנחנו חושבים שכולם רוצים להתגורר באותו השטאנץ של שכונות מגורים טיפוסיות דוגמת אם המושבות, יש משהו כל כך פחדני כאן. האוכלוסיה יותר מתקדמת ממתכנני הערים וישנם לא מעט צעירים ואמנים שמחפשים להתגורר במתחמים שוקקים, מי חשב פעם שפלורנטין תהפוך לשכונה כל כך מבוקשת? לחילופין ניתן להסב את האזור למעונות סטודנטים, הלוא המכללה למינהל לא רחוקה משם כל כך. המבנים המוסבים הם הטובים ביותר לתפקוד".
לדעת רבים פינוי בינוי הוא הפתרון, אך מה ניתן לעשות נגד המתנגדים הרבים, דוגמת האם החד הורית שניסתה לתקוע פרוייקט שלם בנווה שרת?
"עם כל הציניות, בית המשפט מכיר את הבעייתיות החברתית בישראל. בית המשפט נתן פסק דין נחרץ כנגד האישה שהתנגדה לפרויקט הפינוי בינוי בנווה שרת ופעל באופן מהיר. בתחום הפינוי בינוי צריך את הנחישות של העיר והמדינה, אך אסור לכפות פתרונות, הרעיון הוא לתת לאנשים ליישר את הגב, להחזיר לאנשים את הכבוד כדי שהם יהיו שותפים למהלך, כמגיעים ממקום נכון גם הסחטנים ביותר מתרצים. במסגרת החברה לפיתוח והתחדשות עירונית סיימנו את תהליכי האישור של 4 פרויקטים ברמת השרון. הדיירים עצמם בחרו את היזמים במכרז סגור. לדעתי נסיים את כל פרויקט בכ-6 שנים, זה זמן סביר".
אבל אנחנו רואים כי ראש עיריית תל אביב שם מקלות בגלגלים של ההתחדשות העירונית בסיכול חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38
"חבל לי שרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב וחזי ברקוביץ', מהנדס העירייה, מצהירים שהם בעד התמ"א, אך בסופו של דבר מכשילים אותה. כשהם רוצים לעשות משהו הם עושים אותו בגדול, אך כרגע כל התחום מדשדש וחשבון הנפש יהיה כואב. ציפית שהם יובילו את הנושא, זו עיר שלא מפחדת וברגע שתשתנה התפיסה כל התחום יזכה לתנופה".
מה אתה חושב על תכנית הוד"לים של נתניהו? זה לא עשוי לגרום לנזק?
"הול"לים הישנים לא גרמו לשום נזק, הן קיצרו הליכים וזה מבורך, אולם אפשר להשיג תוצאות יותר טובות ללא רוח וצילצולים, צריך פשוט להכפיל את מספר העובדים בוועדות, יש שם בסך הכל אנשים טובים ומקצועיים".
ואתה לא חושש כי קיצור לוחות הזמנים יפתח פתח לפרשיות שחיתות חדשות דוגמת הולילנד?
- 2.רונה 23/03/2011 11:25הגב לתגובה זוברעידת האדמה שתהיה כאן, מה שקרה ביפן קטן על מה שנראה בארץ!
- אילת 23/03/2011 11:36הגב לתגובה זובניינים שהם גם משרדים וגם חנויות וגם דירות למגורים, זה עובד שם מצוין ויכול בלי ספק לעבוד גם בארץ
- 1.והעירייה מקשה 22/03/2011 18:14הגב לתגובה זויש תמא38-גרסא2 המאפשרת פינוי-בינוי אבל המחוקק עשה חצי עבודה רק כדי לתקן בעוד 3 שנים - פשוט לא הוסיפו מספיק זכויות בנייה לפצות על העלויות הנוספות בפינוי בינוי.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.