להשביח את התיק? הנה 4 אג"חים שמחוץ לתל-בונד, שימו לב

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסביר מדוע כדאי לעבור כעת ממדד התל בונד לאג"חים לא מדורגים
סיון ליימן | (10)

שנת 2011 מסתמנת עד עתה כשנה סלקטיבית מאוד בשוק אגרות-החוב: מתחילת השנה (ולמעשה אף מהחודשים האחרונים של השנה שעברה) מפגינים מדדי אגרות החוב הממשלתיות בריבית שקלית קבועה חולשה הבאה לידי ביטוי בירידה בשערן, כל זאת כאשר אג"ח הממשלתיות הצמודות מפגינות יציבות יחסית עם נטייה לעליות שערים.

מגמה זו מתרחשת על רקע האצת תהליך עליית הריבית במשק כתוצאה מהתייקרות מחירי הבנזין והסחורות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר 2011 בשיעור של 0.3% ובכך הפתיע את החזאים אשר ציפו לעליית המדד בשיעור 0.1% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה אף הוא בפברואר בשיעור של 0.4% - דבר המעלה את הסבירות להעלאת הריבית במשק בשבוע הבא לרמה של 2.75%. מנגד, כתוצאה מעליית המחירים במשק מתחילת השנה, נהנו מדדי התל בונד 20 ו-60 מביקושים והם עלו מתחילת השנה ב-1.27% ו-1.39%, בהתאמה. כיוון שהתשואה לפדיון ברוטו במדד התל בונד 60 נמוכה היסטורית כמו - גם המרווח מממשלתי צמוד במח"מ דומה - אני סבור כי כדאי כעת להשקיע באג"ח קונצרניות לא מדורגות המעניקות בטחונות מספקים ומעניקות תשואה לפדיון גבוהה יותר, ולהלן מספר דוגמאות:

ניתן בקלות לראות כי אגרת - החוב של אביב ארלון מספקת, בין היתר, שעבוד ראשון קבוע ללא הגבלה בסכום על זכויות החברה בחברות הנכסים בארה"ב. ביטוח ישיר מעמידה בין היתר שיעבוד ראשון בדרגה על כ-34% ממניות ישיר איי.די.איי. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו באג"ח אלה הינה 5.02% וגבוהה ב-2.39% מהתשואה לפדיון של מדד התל בונד 60.

כמו-כן, המח"מ הממוצע של אג"ח אלו הינו 3.77 ונמוך משמעותית ממח"מ מדד התל בונד 60. בנוסף, המרווח הממוצע של אג"ח אלו מאג"ח ממשלתי הינו 3.72% גבוה ב-150% מהמרווח של מדד התל בונד 60 ממשלתי במח"מ דומה.

אני בדעה כי יש מקום כעת לצמצם את מרכיב התל-בונד בתיקי ההשקעות ולתת במקומו עדיפות לאגרות חוב לא מדורגות של חברות איכותיות המעניקות בטחונות מספקים, היות והכללתן של אג"חים אלה עשויה בהחלט להשביח את התיק.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי - אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מציע לך לבדוק אג" ח יורוגלוב. אשמח לשמוע. (ל"ת)
    ג.דין 22/03/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
  • סיון ליימן 22/03/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    אני מצרף קישור לכתבה שתיתן לך אינפורמציה על מצב החברה.http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ea20110220_01
  • 6.
    תודה, כתבה מעניינת. (ל"ת)
    Ron 22/03/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אם כבר להשביח את התיק-מה דעתך על דלק נדלן? (ל"ת)
    ר 22/03/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
  • סיון ליימן 22/03/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
    קיים סיכוי להסדר חוב. ולכן מדובר באג" ח בסיכון גבוה.
  • תגובה לסיון 22/03/2011 13:17
    סיכוי לרווח אם יהיה הסדר. תלוי בסדרה. ראה המחירים והתשואה לפדיון. תהיה אפשרות להמיר למניות לפי פארי. תשובתך פחות משטחית.
  • 4.
    זיזי טריפו 22/03/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    אם ההערכות על כך שעד סוף השנה הריבית במשק תהיה 4-4.25 אחוז אכן יתממשו בסופו של דבר כל הסרטור יקבל מימוש ולא רק השקלי שיחטוף יותר ואז האגחים שמצוינים פה שמתחילת השנה עלו יפה במיוחד בגלל האינפלציה יספקו הפסדים. בינתים עדיף לשבת בצד או על מקמים עד יחלוף זעם ואז כשהריבית במשק תהיה גבוהה בהחלט יהיו תשואות יפות מאוד בשוק הקונצרני.
  • 3.
    מחזיק 2 מתוך מה שציינת ארלן וביטוח-משלמות יפה (ל"ת)
    עדי 22/03/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה סיוון , אחלה כתבה. חיים של אבא .... בנק. (ל"ת)
    יוני 22/03/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סאחה על הטיפים אבל מה דעתך על יפן (ל"ת)
    שושו השועל 22/03/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.