להשביח את התיק? הנה 4 אג"חים שמחוץ לתל-בונד, שימו לב
שנת 2011 מסתמנת עד עתה כשנה סלקטיבית מאוד בשוק אגרות-החוב: מתחילת השנה (ולמעשה אף מהחודשים האחרונים של השנה שעברה) מפגינים מדדי אגרות החוב הממשלתיות בריבית שקלית קבועה חולשה הבאה לידי ביטוי בירידה בשערן, כל זאת כאשר אג"ח הממשלתיות הצמודות מפגינות יציבות יחסית עם נטייה לעליות שערים.
מגמה זו מתרחשת על רקע האצת תהליך עליית הריבית במשק כתוצאה מהתייקרות מחירי הבנזין והסחורות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר 2011 בשיעור של 0.3% ובכך הפתיע את החזאים אשר ציפו לעליית המדד בשיעור 0.1% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה אף הוא בפברואר בשיעור של 0.4% - דבר המעלה את הסבירות להעלאת הריבית במשק בשבוע הבא לרמה של 2.75%. מנגד, כתוצאה מעליית המחירים במשק מתחילת השנה, נהנו מדדי התל בונד 20 ו-60 מביקושים והם עלו מתחילת השנה ב-1.27% ו-1.39%, בהתאמה. כיוון שהתשואה לפדיון ברוטו במדד התל בונד 60 נמוכה היסטורית כמו - גם המרווח מממשלתי צמוד במח"מ דומה - אני סבור כי כדאי כעת להשקיע באג"ח קונצרניות לא מדורגות המעניקות בטחונות מספקים ומעניקות תשואה לפדיון גבוהה יותר, ולהלן מספר דוגמאות:
ניתן בקלות לראות כי אגרת - החוב של אביב ארלון מספקת, בין היתר, שעבוד ראשון קבוע ללא הגבלה בסכום על זכויות החברה בחברות הנכסים בארה"ב. ביטוח ישיר מעמידה בין היתר שיעבוד ראשון בדרגה על כ-34% ממניות ישיר איי.די.איי. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו באג"ח אלה הינה 5.02% וגבוהה ב-2.39% מהתשואה לפדיון של מדד התל בונד 60.
כמו-כן, המח"מ הממוצע של אג"ח אלו הינו 3.77 ונמוך משמעותית ממח"מ מדד התל בונד 60. בנוסף, המרווח הממוצע של אג"ח אלו מאג"ח ממשלתי הינו 3.72% גבוה ב-150% מהמרווח של מדד התל בונד 60 ממשלתי במח"מ דומה.
אני בדעה כי יש מקום כעת לצמצם את מרכיב התל-בונד בתיקי ההשקעות ולתת במקומו עדיפות לאגרות חוב לא מדורגות של חברות איכותיות המעניקות בטחונות מספקים, היות והכללתן של אג"חים אלה עשויה בהחלט להשביח את התיק.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי - אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.מציע לך לבדוק אג" ח יורוגלוב. אשמח לשמוע. (ל"ת)ג.דין 22/03/2011 16:10הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 22/03/2011 20:55הגב לתגובה זואני מצרף קישור לכתבה שתיתן לך אינפורמציה על מצב החברה.http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ea20110220_01
- 6.תודה, כתבה מעניינת. (ל"ת)Ron 22/03/2011 12:48הגב לתגובה זו
- 5.אם כבר להשביח את התיק-מה דעתך על דלק נדלן? (ל"ת)ר 22/03/2011 12:22הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 22/03/2011 12:45הגב לתגובה זוקיים סיכוי להסדר חוב. ולכן מדובר באג" ח בסיכון גבוה.
- תגובה לסיון 22/03/2011 13:17סיכוי לרווח אם יהיה הסדר. תלוי בסדרה. ראה המחירים והתשואה לפדיון. תהיה אפשרות להמיר למניות לפי פארי. תשובתך פחות משטחית.
- 4.זיזי טריפו 22/03/2011 12:22הגב לתגובה זואם ההערכות על כך שעד סוף השנה הריבית במשק תהיה 4-4.25 אחוז אכן יתממשו בסופו של דבר כל הסרטור יקבל מימוש ולא רק השקלי שיחטוף יותר ואז האגחים שמצוינים פה שמתחילת השנה עלו יפה במיוחד בגלל האינפלציה יספקו הפסדים. בינתים עדיף לשבת בצד או על מקמים עד יחלוף זעם ואז כשהריבית במשק תהיה גבוהה בהחלט יהיו תשואות יפות מאוד בשוק הקונצרני.
- 3.מחזיק 2 מתוך מה שציינת ארלן וביטוח-משלמות יפה (ל"ת)עדי 22/03/2011 11:07הגב לתגובה זו
- 2.תודה סיוון , אחלה כתבה. חיים של אבא .... בנק. (ל"ת)יוני 22/03/2011 10:56הגב לתגובה זו
- 1.סאחה על הטיפים אבל מה דעתך על יפן (ל"ת)שושו השועל 22/03/2011 09:54הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
