מייד אין צ'יינה זה זול? תתכוננו לשינוי דרמטי במחירים
במשך שנים התרגלנו לכך ש''מייד אין צ'יינה'' משמעו בזול ובאיכות נמוכה, אבל השוק הסיני עובר שינויים משמעותיים, שיהפכו את הסחורה הסינית ליקרה יותר גם אם איכותית יותר. במקרה זה, אין המדובר רק במשק כנפי פרפר בסין, שאף הוא כידוע די בו כדי ליצור שינויים בעולמנו הכלכלי, אבל כשהענק הסיני צועד צעדיו, העולם כולו חש ברעידות, ואף הצרכן הישראלי, למוד הגזרות, יחוש בכיסו כבר בקיץ הקרוב, את השינויים בשוק העבודה הסיני.
החל מהקיץ, נשלם הרבה יותר על ג'ינסים ועל כל פריט אופנה העשוי מכותנה. מחירי חומרי הגלם עלו בסין באופן משמעותי בהם הכותנה, הפלסטיק ומוצרים נוספים. יבואני הבגדים נקלעו למציאות חדשה בה מחיר מוצר תקף לכל היותר לשבוע. "קבלו החלטה מהר כי מחיר הכותנה עולה", שומע לאחרונה כל קניין במחוז גואנגדונג בסין.
אין זה סוד כי סין והודו השתלטו על הייצוא העולמי. סין היא הייצואנית השנייה בגודלה בעולם ומייצאת בכ-1.2 טריליון דולר בשנה. נתון חלומי. עיקר הייצוא של סין, מכונות ומכשור חשמלי, טקסטיל, ציוד רפואי ומוצרי מתכת. סין היא הייבואנית הרביעית בגודלה בעולם ומייבאת ב-954 מיליארד דולר בשנה.
52 אחוזים מהייבוא הסיני מקורו מיפן, הונג קונג, דרום קוריאה, ארה"ב, טייוואן וגרמניה. השאר, המסתכם בכ-450 מיליארד דולר בשנה, משאר מדינות העולם.
אחד היתרונות הגדולים של סין היה פועל הייצור שלה, אשר מחד, צבר ניסיון רב במשך השנים, ומאידך, במשך שנים, עלות שכרו לא השתנתה. אולם יתרון סיני זה הולך ונשחק.
רמת השכר בסין עולה בהתמדה, גם אם באיטיות, ומורגשת מאוד בשנה האחרונה. מגמה זו תגבר בשבועות הקרובים עם שובם של הפועלים הסינים מחופשת ראש השנה שלהם. מאז חודש פברואר 2010 ועד היום עלה שכר המינימום ב-25%.
סין עוברת שינויים חברתיים משמעותיים: מחאות רבות במפעלים, הפגנות, מקרי התאבדות של עובדי ייצור מתוסכלים. כל אלה אילצו מנהלי מפעלים רבים להעלות את רמת השכר ואף להכפיל אותו, וכאשר הממשל העלה את שכר המינימום לחקלאים בצפון המדינה, הגביר המהלך את הביקושים לעבור מתעשייה לחקלאות.
מלחמות המטבע בין סין לארה"ב אינן מבשרות טוב. ערך היואן (המטבע המקומי) נשמר ב-4 השנים האחרונות כדי לאפשר לדולר להיות חזק יותר, דבר שרק הפך את השוק הסיני לאטרקטיבי יותר והגביר הייצוא.
מבלי לעשות פרסומת לסינים (הם גם לא צריכים את זה) צריך להודות כי "תוצרת סין" של היום שונה מאוד מזו של לפני 20 שנה. הייצור הסיני משובח יותר. הדבר המדהים הוא כיצד הסינים מייצרים הכול - ממטוסים ועד ברגים. מעניין יהיה לראות כאשר יכנסו בקרוב לשוק מטוסי הנוסעים.
אי אפשר בלי הנקודה הישראלית: לפני כחודש אושר חוק הטקסטיל שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ', בעקבותיו צה"ל, המשטרה והשב"ס יחוייבו לרכוש מדים מתוצרת הארץ. משמעות החוק היא כי יותר מ-1000 עובדים ישראלים יצטרפו לתעשייה, מפעלים ישראלים יוכלו לזכות במכרזים של טקסטיל עבור כוחות הביטחון גם אם הצעותיהם יהיו יקרות ב-50% מההצעה הזולה ביותר של מתחרים מחו"ל. אם אכן תאושר הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, אזי אין ספק שזהו צעד חיובי ביותר להחייאת ענף הטקסטיל הישראלי.
בעולם משתנה, משמעותו גדולה אף יותר ממה שנדמה במבט ראשון. שהרי ייתכן אפילו מהפן של המחיר לצרכן יהיה לא בלתי משתלם לקנות תוצרת 'כחול לבן', וזאת מבלי שלקחנו בחשבון כמובן את שאר היתרונות הכלכליים והחברתיים הטמונים בייצור ישראלי.
נוסף לכך, במידה והשינויים העכשוויים המתחוללים בסין יגרמו לעליות במחירי הייצור בשווקים הבינלאומיים, ייתכן שיצרנים ישראלים יחליטו "לחזור הביתה" ולייצר כחול לבן.
מאת: עו"ד אהוד דנוך, מנכ"ל חברת ווסטפקס - הונג קונג סין. לשעבר הקונסול הכללי בלוס אנג'לס
- 5.Maboto 24/03/2011 17:43הגב לתגובה זונראה אותך טס טיסת בכורה במטוסים סינים זה מטוס רואה ואינו נראה בהצלחה
- 4.אהוד תעשה לי ילד:-) (ל"ת)ד. קולורדו 24/03/2011 07:47הגב לתגובה זו
- 3.דן דן 23/03/2011 23:41הגב לתגובה זוסין לא הולכת כל כך מהר להשתנות, יהיו עליות וירידות במחירים והכל בהתאם לתנאי השוק, קרו מרים גם שמפעלים בסין התחננו לעבודה, והורידו מחירים. בבקשה לא להספיד את סין.
- 2.דניאל 23/03/2011 18:31הגב לתגובה זוטוב לשמוע שמשרדי הממשלה ירכשו ייצור כחול לבן.. היינו אימפריה של ייצור בגדים עידוד ייצור בישראל צריך להיות פרוייקט לאומי של הממשלה
- 1.עולה חדש מחבש 23/03/2011 12:13הגב לתגובה זולויטנאם...בנגלדש...סרי-לנקה... וכ" ו
- לך תייצר צעצועים בוייטנאם... נראה אותך (ל"ת)דוד 25/03/2011 15:00הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 – ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים – פתח לשוק האמריקאי
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR – Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.