העדר שקיפות בשוק הדיור - זרע פורענות למשבר הכלכלי הבא
לפני כשבוע ביצעה אחת החברות הקבלניות מבצע מכירות בראשון לציון במסגרתו הגיעו כאלף מתעניינים אשר התחרו ביניהם על רכישת דירה. באותו מעמד נחתמו בתוך שעה, כך מדווחת החברה, זיכרונות דברים לרכישת 180 דירות.
יום לפני כן, פרסם משרד האוצר במסגרת "דו"ח האורות האדומים" נתונים על מגמת ירידה חריפה בביקושים לדירות בחודש ינואר 2011. אך נדמה שדו"ח זה לא הותיר את רישומו על ציבור המתעניינים במבצע המכירות.
מצב דברים זה מעלה ביתר שאת את השאלות הנכבדות הבאות:
1. האם שוק הנדל"ן למגורים בישראל הינו שקוף וגלוי בפני כל אזרח?
2. האם בפני כל אזרח ניצב מסד נתונים אמין ומבוסס המאפשר לו קבלת החלטה מושכלת בשאלה האם ומתי כדאי לרכוש דירה?
לדעתנו התשובות לשתי שאלות אלו הן שליליות.
דו"ח ועדת החקירה של הממשל האמריקאי - העדר שקיפות הוביל למשבר 2008
עד כמה נושא השקיפות הכיל את זרע הפורענות של המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנים 2007-2008 ערב פיצוץ בועת הנדל"ן, ניתן ללמוד מדו"ח ועדת החקירה של הממשל האמריקאי לגבי משבר זה אשר פורסם לפני כחודש וחצי.
ועדת החקירה של הממשל קבעה ראשית כי המפולת של שנת 2008 לא הייתה בגדר"אירוע בלתי נמנע" אלא מעשה ידי אדם וניתן היה למנוע אותה.
הוועדה הטילה את האחריות על הרגולטורים האמריקאים אשר התרשלו בחקיקה ובפיקוח על המערכת הפיננסית והכלכלית בארה"ב כאשר הם אימצו יתר על המידה את דוקטרינת השוק החופשי ואי ההתערבות.
כתוצאה מכל אלה סבלה המערכת הכלכלית והפיננסית בארה"ב מחוסר שקיפות ועקב כך אי הערכות של המערכת הכלכלית ושל הציבור האמריקאי לזיהוי הסיכונים הטמונים בבועת הנדל"ן ולטיפול בה.
חוסר שקיפות כרוני בשוק הנדל"ן למגורים בישראל
לדעתנו סובל שוק הנדל"ן הישראלי למגורים מחוסר שקיפות כרוני, דבר אשר מוביל להטעיית הציבור. הואיל ושוק הנדל"ן מעצם טיבעו רווי באינטרסנטים ומבעלי עניין חשיבות רבה יש לממצאים ולנתונים סטטיסטיים שמספקים גופים ממשלתיים לגבי שוק הדיור בהיותם גופים אובייקטיבים.
כידוע הנתונים הסטטיסטים בנושא היקף מכירת הדירות ומחירי הדירות מתפרסמים הן ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן ע"י משרד האוצר.
האם הממצאים שמפורסמים ע"י גופים אלו הם אמינים ונכונים? אם כן, הכיצד קורה שהנתונים של שני הגופים סותרים, לא אחת, זה את זה?
ביום 10.3.11 פרסם משרד האוצר את "דו"ח האורות האדומים" אשר סוקר את הפעילות הכלכלית במשק בחודש ינואר 2011 ומתייחס בין היתר לשוק הנדל"ן למגורים.
ע"פ דו"ח האורות האדומים נרשמה בחודש ינואר ירידה בשיעור חד של 19% במספר הדירות שנרכשו בהשוואה לחודש דצמבר. ברכישת דירות יד שנייה נרשמה ירידה בשיעור של 13% ואלו ברכישת דירות חדשות נרשמה ירידה של 32%!!
כמו כן נקבע בדו"ח כי מחירי הדירות ירדו בחודש ינואר בשיעור של 0.6% לעומת דצמבר. לעומת זאת, הלמ"ס בהודעתה לעיתונות מום 28.2.11 פרסמה נתונים שונים לגמרי לגבי כמות הדירות החדשות שנמכרו בחודש ינואר 2011.
אם לפי משרד האוצר חלה בחודש ינואר ירידה של 32% בכמות הדירות החדשות שנמכרו הרי שלפי הלמ"ס כמעט ולא חלה ירידה בכמות הדירות החדשות שנמכרו. ע"פ הלמ"ס בחודש דצמבר נמכרו 1899 דירות חדשות ואלו בחודש ינואר 1835 דירות, כלומר ירידה של 3.3% בלבד.
הכיצד ניתן לישב נתון של ירידה של 32% ע"פ האוצר במכירת דירות חדשות בינואר עם נתון של הלמ"ס הקובע כי הירידה הייתה של 3.3% בלבד.
זאת ועוד, הלמ"ס, בהתבסס על נתון זה, קבעה בהודעתה מיום 28.2.11 כי הביקוש לדירות בחודש ינואר גדל לעומת דצמבר שכן בינואר הביקוש היה ל- 3684 דירות להבדיל מדצמבר בו הביקוש היה ל 3630 דירות.
מכיוון שהלמ"ס בשיטת הדיווח נוהגת בניגוד למשרד האוצר גם להשוות את תוצאות המכירות לחודש המקביל מהשנה הקודמת דהיינו מכירה של 1835 דירות בינואר 2011 לעומת מכירה של 1646 דירות חדשות בינואר 2010 הרי שאנו מקבלם בעצם דיווח על הגדלת כמות הדירות החדשות שנמכרו בינואר 2011 ב-11.4% בהשוואה לשנה הקודמת.
האם יתכן שכמות הדירות החדשות שנמכרה לפי גוף אחד תצביע על ירידה של 32% ולפי גוף אחר על ירידה של 3.3% בלבד.
אם נבדוק את ההסבר של הלמ"ס לאופן קבלת ממצאי "סקר מכירת דירות חדשות בבניה ביוזמה פרטית",כפי שמופיע בהודעת הלמ"ס, נוכל להבין את הסיבה לאי ההתאמה.
מתברר כי הסקר הנ"ל של הלמ"ס נערך בהזמנתו ובמימונו של משרד השיכון כאשר הנתונים נאספים מידי חודש מקבלנים וממשרדי המכירות באמצעות הטלפון.
אנו רק נקשה ונשאל בעניין זה, האם יתכן לסמוך על נתונים שמתקבלים בטלפון מהקבלנים? האם הקבלנים אינם בעלי עניין ולפיכך תשובותיהם לסקר עלולות להיות מוטות?
והציבור, איך הוא אמור להגיב לנתונים סותרים שניתנים ע"י שני גופים ממשלתיים?
ע"פ מה שראינו לפני שבוע כאשר הייתה הסתערות של רוכשים על מבצע מכירות של דירות בראשון לציון, ברור לכולנו שהציבור לא מאמין לאף אחד מהגופים ופועל ע"פ מיטב הבנתו ותחושותיו.
אנו סבורים, בכל הכבוד, כי גוף מחקר ממשלתי כמו הלמ"ס שעורך סקר של מכירת דירות חדשות ראוי שיבסס את ממצאיו על מקורות יותר אמינים ולא יסתמך על נתונים שמספקים בעלי עניין.
לדעתנו, אין כל מניעה לרגולטור לקבוע כי הרשות לניירות ערך זכאית לקבל מחברות נדל"ן ציבוריות שנסחרות בבורסה ועוסקות בבניה למגורים דו"ח מיידי, אמין, בסוף כל חודש בדבר כמות מדויקת של הדירות שנמכרו ומחיריהן.
נתונים אלו יכולים לשמש את גופי המחקר והסטטיסטיקה ואת הציבור ולשקף נאמנה את מצב שוק הנדל"ן למגורים. השקיפות והמידע האמין והמדויק יאפשרו לציבור להימנע מהתנהגות לא מחושבת, לא מבוקרת ולא מבוססת בהחלטות הרות גורל מבחינתו.
אין מטרתנו כאן להניא איש מרצונו ומזכותו לרכוש דירה בכל עת שיחפוץ.
ואולם אנו סבורים, כי מדינה מודרנית ראוי לה שתשמור על שקיפות הנתונים בשוק הדיור.
הצגת נתונים סותרים ומעוותים לאזרח ע"י שני מוסדות שונים של המדינה מתעלמת מהכלל החשוב "אל תשים מכשול בפני עיוור" וסופה שתפגע הן באזרח והן במדינה.
מאת: עו"ד דוד לוי, הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין 'דוד לוי' ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
* הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.
- 13.תל אביבי 01/04/2011 11:46הגב לתגובה זוהודות למאבק שלה משרד האוצר הסכים לשחרר נתונים על עסקאות נדלן, ולכן כיום ניתן לצפות בנתוני עסקאות אמת באזור המגורים המבוקש דרך האינטרנט. נכון, השימוש במאגר מסורבל אבל יחסית למה שהיה כאן עד לפני שנה זו מהפכה. אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה לקנות דירה יד2 לבדוק קודם נתוני עסקאות קודמים על דירות באזור. המידע הזה לא יסולא בפז.
- 12.למה לא יפרסמו,כמה דירות נותרו ולא כמה נמכרו? (ל"ת)שיטות פסיכולוגיות 29/03/2011 18:10הגב לתגובה זו
- 11.שלום 22/03/2011 10:07הגב לתגובה זועייפנו מתחזיותיו של העו" ד הנכבד אני אישית בגללו הפסדתי כ200000 ש" ח . זה ההפרש בין הדירה שלא קניתי למחירה היום.
- 10.ידידי המלומד 21/03/2011 10:28הגב לתגובה זוכמי שקורא את כתבותיך. אני יושב על הגדר ולא קונה דירה.אני עדיין מחכה שתמכור אתה דירות לציבור במחיר מוזל.
- 9.יוסי 21/03/2011 09:30הגב לתגובה זוכל הכבוד
- 8.z 21/03/2011 01:07הגב לתגובה זוהאם הוא מטייל או מרחף.חבל שהוא לא לומד לעבוד מחבריו שרי התמת התחבורה והתקשורת. פישר הוא הנגיד הכי טוב שקיים היום בשוק הגלובלי וחבל שיש כפויי טובה שחושבים שהכל מגיע להם ומשמיצים אותו.מחירי הדירות יצנחו באופן טבעי בגלל מגוון של סיבות הכוללים גם מהלכים שנעשו ולאו דווקא בתחום הריבית.גם אם יורידו את הריבית מחירי הדירות ירדו.
- 7.צחי היפה 20/03/2011 18:27הגב לתגובה זוהרבה ,אלה רוצחים סמויים שרעבים לכסף נראה לך יעשו משהו נגד המחירים המטורפים הם בעד שיעלו
- 6.vbdhs 20/03/2011 16:31הגב לתגובה זוהנגיד יקבל בועת נדלן רצינית .... תגידו יש לי שאלה אם תהיה האטה במשק איך יחזירו משכנתאות כאלה גבהות ??.. הסוף ימבה דירות אצל הכונסים .. מדינת חלם. מענין בכלל איך זוג צעיר יכול לרכוש דירה? ומי שרכש מענין אם יוכל לעמוד לאורך שנים במשכנתא אני אישית ממש בספק {לגבי חלק מהרוכשים}
- 5.א7 20/03/2011 12:49הגב לתגובה זומאחרוני הלוחמים האמיצים בטירוף מחירי הנדל" ן. שמח שלא מצליחים להשתיק אותך
- 4.יפה מאוד (ל"ת)עם ישראל ??? 20/03/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 3.שבי 20/03/2011 11:21הגב לתגובה זוזה לא מעניין אף אחד. כולם עיוורים. מי שלוקח או לקח משכנתא שיוגורז ברקטום מה זה אכפת לי?
- 2.קליפת השום 20/03/2011 10:16הגב לתגובה זוולציבור הרוכש את דירתו השלשית והרביעית להשקעה...כל הכבוד! בפועל הנדל" ן מיצר הכנסה שרק עולה,נטולת מס וחסרת סיכון
- 1.מאיר אלפסי 20/03/2011 10:00הגב לתגובה זוממש מודאגים.לקשישים מדוח העוני לא מזיז לכם.זה לא זרע פורענות שימותו בשקט.העיקר יוצא חלציכם יוצא שואה מנקים את קופת הקשישים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
