דוחות

שיפור משמעותי לדניה סיבוס: הרווח הנקי ב-2010 זינק ל-91 מיליון שקל

הרווח הנקי של זרוע התשתיות של חברת אפריקה ישראל זינק מ-2 מיליון שקל אשתקד. מאז תחילת השנה חתמה על חוזים לביצוע פרויקטים חדשים בכ-384 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת דניה סיבוס, זרוע התשתיות של אפריקה ישראל, מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-91.3 מיליון שקל, זאת לעומת 2.03 מיליון שקל ב-2009. עיקר הגידול נובע מגידול ברווחי החברה בתחום הבנייה והתשתיות, לעומת הפסד שזקפה החברה בגין פרוייקט כביש 431 בשנת 2009.

ביום 29 בדצמבר השלימה החברה את העסקה לרכישת אפריקה מגורים בתמורה לסך של כ- 648 מיליון שקל. עד כה שילמה החברה סך של כ- 480 מיליון שקל מתוך סכום זה, היתרה תשולם עד יוני 2011. הרווח המדווח עדיין אינו כולל את תוצאות אפריקה מגורים שיתווספו לתוצאות הפעילות של דניה סיבוס החל משנת 2011.

ההון של החברה ליום 31.12.10 הסתכם בכ- 550 מיליון שקל ונכון למועד הדוח, צבר ההזמנות המאוחד של דניה סיבוס עמד על כ-2.6 מיליארד שקל. החל מה 1 בינואר 2011 התווספו לצבר עבודות בסך של כ- 385 אלפי שקל מיליארד שקל.

הכנסות החברה ב-2010 הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל, מעט פחות מההכנסות ב-2009 שהסתכמו בכ-1.836 מיליארד שקל. הירידה הקלה בהכנסות נובעת מקיטון בהכנסות בתחום התשתיות שהסתכמו בכ-134.6 מיליון שקל, בהשוואה ל-262 מיליון שקל אשתקד. בתחום הבנייה חל גידול של כ-6% בהכנסות לכ-1.664.4 מיליארד שקל, לעומת 1.574 מיליארד שקל אשתקד.

מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, מציין כי "צבר ההזמנות המאוחד שלנו במועד הדוח - הסתכם אומנם בכ- 2.6 מיליארד שקל, מתוכו כ-2.4 מיליארד שקל בפרויקטים בישראל, אך מאז תחילת השנה כבר חתמנו על חוזים לביצוע פרויקטים חדשים נוספים בהיקף מצטבר של עוד כ- 384 מיליוני שקל. שנת 2010 היוותה שנת מפנה בפעילות החברה. רכשנו את החברה האחות אפריקה מגורים, השלמנו את זקיפת ההפסדים בגין פרויקט כביש 431 ומכרנו 75% מהבעלות על הפרויקט, באמצעות חברת הבת "נתיבי היובל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חרא של חברה, חרא של הנהלה (ל"ת)
    אחת שלא תשכח לעולם 20/03/2011 18:14
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025.

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu – פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 – ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים – פתח לשוק האמריקאי

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR – Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.