מחיר הנפט: האם נחזור לרמות של 100 דולרים ויותר?

אייל גורביץ | (3)

סאגת הנפט יכולה להוציא רבים מדעתם. מחירו של ליטר 95 מהול במים חצה את רף 7 שקלים ורק מחאה ציבורית בסגנון ישראלי הצליח להחזיר את מחירו של הבנזין לאזור 7 שקלים. מכוניות חסכוניות הפכו להיות טרנד ותחרויות הנהג החסכוני החלו לצאת לדרך.

כוחות הסוס החלו לתפוס מקום משני בפרסומים וכל כלי רכב שגומע פחות מ-20 קילומטר לליטר הופך להיות בבחינת מוקצה. איפה הימים ההם של מנועי 8וי שכאשר אתה מניע אותם בבוקר אפשר לשמוע את הצילינדרים עושים לחיים. אבל אלה כבר עניינים שלי עם עצמי. השאלה המרכזית היא לגבי עתיד מחיר הנפט שנושק לרמת 100 דולר לחבית. המשך העליות יפתח את הדרך לעלייה נוספת במחירו של ליטר באיכות ירודה. ואין דרך אחרת מאשר לבחון את המגמות הארוכות.

המגמה הראשית

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. אלא שטרם היותה כזאת אפשר לראות את הדשדוש שאיפיין את הנפט בין רמות של 69-88 דולר לחבית.

2. כאשר נכס מסוים מדשדש תקופה שעולה על חצי שנה, הרי שהפריצה מובילה למהלך הזהה באורכו לעומק הדשדוש. כלומר, הפריצה מעלה אמורה להוביל את מחירה של חבית לפחות עד למחיר של 107 דולר. זהו יעד המחירים המינימאלי. היות ומחירו של הנפט נסחר סביב 102 דולר, הרי שהוא עדיין לא מיצה את הפוטנציאל המינימאלי הנגזר מעומק הדשדוש.

3. אלא שזה לא כל הסיפור. מדובר במגמה ראשית בעלת עוצמה רבה. מעבר לעובדה הבסיסית ולפיה נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה, אפשר לראות את סידורם של הממוצעים הנעים המהווים נדבך חשוב בזיהוי והבנת כיוון ועצמת המגמה. סידורם מאפשר את כיוון נקודות השיא והשפל ומעיד על עוצמה רבה.

4. לכן, ברמת המגמה הראשית ההנחה היא שכל נסיגה בנפט תתברר עד מהרה כתיקון טכני ותו לא.

המגמה המשנית

1. הסיפור ברמת המגמה המשנית הקצרה יותר אינו שונה. גם כאן מדובר במגמת עלייה ברורה ואפשר לראות זאת על ידי מבט בגרף השבועי. ההבדל הוא שכאן אין אפשרות לקבוע את פוטנציאל העליות המינימאלי.

גרף שבועי

גרף חודשי

2. ראשיתה של המגמה המשנית במחיר של 74.69 דולר לחבית וכאן אפשר לראות את כל המרכיבים אותם מניתי בסעיף הקודם. מעבר לסידור החיובי של נקודות השיא והשפל המייצגות את הלך המחשבה של הקונים והמוכרים הדומיננטיים בשוק, הרי שהממוצעים הנעים מסודרים באופן זהה למגמה הראשית.

3. גם כאן, אין מנוס ממסקנה זהה.

סיכום

בשורות טובות לא יכולות לצאת מהסקירה הזאת. העלייה העקבית והיציבה במחירה של חבית נפט והמסר המועבר על ידי שני ממדי הזמן מעלים את הסבירות שמחירה של חבית ימשיך לטפס ומחיר הדלק בתחנות ילך ויאמיר.

הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    היסטוריון 22/02/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
    השינויים הצפויים במחיר הנפט שימשיך ויעלה כל עוד יש מהומות במדינות מייצרות נפט ושכנותיהן אינם יכולים להיצפות על ידי ניתוח טכני, שעיקרו זיהוי מגמות בשוק. פניקה אינה מגמה, ומהפכות אינן ניתנות לחיזוי טכני. והמשכיל בעת ההיא יידום זה משפט מאד רלוונטי במקרה שלנו.
  • 2.
    שרון 22/02/2011 12:42
    הגב לתגובה זו
    לא רע בכלל, אבל כנראה שזה הצלחה מקרית. נמשיך לעקוב.
  • 1.
    aaa 21/02/2011 17:40
    הגב לתגובה זו
    גם אתה יודע שזהו מהלך A B C טיפוסי של פיבונצי. ואפשר לחשב מחירו של C.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.