רן שטרקמן: "הודו תמשיך להיות מנוע צמיחה עיקרי של פלאזה סנטרס"
פלאזה סנטרס, חברת הבת של אלביט הדמיה, עדכנה הבוקר על התקדמות הפיתוח של פרויקט "מטריקס 1" שבאיזור קראדי של העיר פונה שבהודו. השלב הראשון של המיזם המשותף של פלאזה ושותפה המקומי, הכולל בניין משרדים בשטח של כ- 28,000 מ"ר, מתקדם בהתאם לתכנון והוא צפוי להיפתח ברבעון הרביעי של השנה. עד כה נמכרו במסגרת המכירה המוקדמת (pre-sale) כ -70% מהשטחים המיועדים למכירה.
סך עלויות הפיתוח הצפויות לבניין הראשון עומדות על כ- 23.5 מיליון דולר.
בהתבסס על ממוצע המכירות הנוכחי של שטחי המשרדים וההכנסות הצפויות מהחניון התת קרקעי, שווי הבניין בהשלמתו צפוי להיות כ- 36.5 מיליון דולר.
להערכת החברה, הרווח הצפוי לפני מיסים עומד על כ- 13 מיליון דולר.
הקרקע לפרויקט נרכשה ב- 2007 והפרויקט יכלול שטח בנוי של יותר מ- 110,000 מ"ר. בנייתו של השלב השני צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2011 והוא יכלול שני בנייני משרדים נוספים בשטח של כ- 40,000 מ"ר כל אחד וסופרמרקט בשטח של כ- 5,500 מ"ר.
רן שטרקמן, מנכ"ל משותף באלביט הדמיה ומנכ"ל פלאזה סנטרס, מסר: כבר כשהתחלנו לפעול בהודו בשנת 2006 הסתכלנו לטווח הארוך וזיהינו את הפוטנציאל הגדול לביקוש לנדל"ן מסחרי בהודו. למרות תנאי חוסר הוודאות והאתגרים שחלו בעולם מאז, השוק ההודי ממשיך להציג נתונים כלכליים מרשימים. אנו שמחים שנוכל להתחיל ליהנות מההתפתחויות כבר בסוף השנה הזו עם השלמתו של בניין המשרדים הראשון שלנו ופתיחתו של המרכז המסחרי הראשון שלנו בקורגאון פארק, אף הוא בפונה. ממשלת הודו צופה צמיחה כלכלית של כ- 9% השנה ועל כן אנו ממשיכים לראות בהודו את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של פלאזה בשנים הקרובות".
- 3.חכם בדיעבד 14/02/2012 06:38הגב לתגובה זואיפה דברי רן שטרקמן ואיפה האמת ??? מי שיבדוק את פעילות אלביט הדמיה בהודו יגיע למסקנה שמדובר בכישלון ענק !!!
- 2.פלזה סנטרס (PLAZ) נסחרת בחצי מההון העצמי שלה (ל"ת)מוטי 21/02/2011 23:29הגב לתגובה זו
- 1.אם כל כך טוב למה אלביט מקפלת את המטה משם ??? (ל"ת)הרי קרישנה 21/02/2011 16:43הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
