מחדל חברות הניהול: "גובות תשלום מראש ובורחות עם הכסף; זה יעלה בחיי אדם"

חברות האחזקה הרבות שקמו בשנים האחרונות גרמו ללא מעט עוגמות נפש לדיירים. "החברות פועלות ללא בקרה וללא תקן אחיד, הרבה אף פושטות רגל"
לירן סהר | (3)

ענף הבנייה עבר תמורות רבות בעשורים האחרונים אשר הובילה להקמתם של רבי קומות המונים עשרות דירות וזקוקים לתחזוקה שוטפת מורכבת. לכן, ניהול הבניינים עובר בשנים האחרונות מוועד הבית הממונה לחברות ניהול חיצוניות.

אולם, הביקוש ההולך וגדל לשירותי ניהול הצמיחה בשנים האחרונות שוק פרוץ של חברות הפועלות ללא בקרה וללא תקן אחיד. תמיר מינץ, יו"ר האיגוד לניהול בתים ומבנים בישראל, אומר כי "לאחרונה אנו עדים למספר 'עקיצות' של חאפרים שהבטיחו הרים וגבעות במחיר נמוך, גבו את הכספים שנה מראש וברחו עם הכסף. במקרים אחרים, חאפרים שאינם יודעים לנהל עסק, חושבים שזה קלי קלות ומוצאים עצמם מודיעים על פשיטת רגל".

מעבר למפח נפש ולפגיעה בחזות הבניין קיימות סכנות מהותיות עליהן לא נותנים הדיירים את הדעת הנובעות מחוסר הידע של חברות הניהול בתפעול מערכות כיבוי האש, משאבות המים, גנרטורים לשעת חירום וכו', היכולות לגרום לאסון בלתי הפיך.

האיגוד בדק כ-100 בניינים שנבנו בעשור האחרון, בערים שונות, ומהממצאים עולה כי כ-67% מהבתים המשותפים שנבדקו, לא עברו בדיקת שוטפות של המערכות בבניין מיום האכלוס וקבלת טופס 4. בו נבדקות המערכות השונות על ידיי נציג מכון התקנים.

וכך, החברות באיגוד נדרשות לעמוד בקריטריונים נוקשים ובוועדת קבלה. בין היתר נדרשים בעליהן להציג תעודת יושר, פוליסות ביטוח, מסמכי בנק, אישור מחברות מעליות על עמידה בהתחייבויות כספיות, אישור רו"ח על ניהול ספרים ועוד.

עם זאת מינץ אינו מסתפק בהעמדת קריטריונים לחברות ניהול באיגוד והוא פועל בימים אילו לסגירת הפרצות בחוק שכיום המהוות קרקע פורייה לפעילות החאפרים בענף, במטרה להביא לסטנדרטיזציה בענף שתקבע כללים ברורים נוגע לפתיחת עסק בתחום דרך השתלמויות מקצועיות לחבריו.

ומה עושים אם הדיירים כבר נפלו קורבן להונאה או אי יכולת עמידה בהתחייבויות של חברת הניהול שבחרו? לדברי מינץ, ברגע שחברת ניהול מדווחת על פשיטת רגל, על הדיירים לבדוק האם מתמנה כונס נכסים שממשיך להפעיל את החברה או לא. במידה ויש כונס, הדיירים צריכים לקבל ממנו מידע האם יתבצע כל מה שנחתם מול החברה במקור.

מינץ מוסיף כי במידה ולא מתמנה כונס נכסים והחברה מפסיקה לפעול, הדיירים שיש להם הוראות קבע, רשאים לבטלה ובכך לסיים את ההתקשרות. לדיירים ששילמו בצ'קים למוטב בלבד יכולים לבטל אותם, דייר ששילם בצ'קים פתוחים, למעשה איבד את הכסף אלא עם בעל החברה יחזיר לו אותם, כיוון שאסור לבטל אותם על פי חוק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צביקה 20/02/2011 23:38
    הגב לתגובה זו
    חברת מגורי איכות בניהולו של יחיאל קורסה שפועלת בב" ש היתה חברה באיגוד של תמיר מינץ, ולמרות זאת " עבדה" על המון דיירים בב" ש. ולמעשה הרבה בחרו בה בגלל היותה חברה באירגון הנ" ל ובגלל כל הקריטריונים לחברות ניהול באיגוד שתמיר מינץ משווק פה. אל תאמינו לאף אחד!אסור לקחת חברת ניהול. תסמכו רק על הדיירים בבניין כי רק לכם איכפת מהבית שלכם. תאמינו לי זה טיפ ששווה הרבה כסף ומונע הרבה עוגמת נפש.
  • 2.
    דייי 20/02/2011 20:14
    הגב לתגובה זו
    לא חדש, לקחת כסף, להרוס לקוח זהו מוטו וסיסמא סמויה של התאחדות הנוכלים ואיחודם
  • 1.
    עמנואל מ 20/02/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    הרבה חב' הניהול , פועלות ברמיה , וממקסמות את הכנסותיהן ע" י מינימום עמידה בתנאי החוזה וגם זה דועך עם הזמן. למעשה קיים מאבק מתמיד עם חב' הניהול שמשקיעה מינימום ומאחריה אין כלום, עיתים אפילו לא משרד... עצתי כדאי לוועד לקחת אב בית (לא חברה אלא אינדיווידואל)לניקיון ודאגה לקיום חוזינ אחזקה של ציוד כגון מעליות ומשאבות וכיבוי אש. וכן, יבצע את הגביה. את הצ' קים יחזיק אחד הדיירים שיהייה גזבר.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.