"מערכות השלטון משותקות וכושלות, ערים נוספות יסגרו את הפער מול ת"א"
קבוצת חנן מור זכתה אתמול (ד')במכרז של מינהל מקרקעי ישראל, לבניית 72 יח' בשכונת מצליח. עלות הקרקע הינה 15 מיליון שקל ועלות הפיתוח עומדת על כ-9 מיליון שקל. החברה צופה כי סך הרווח בפרויקט יהיה כ-11.8 מיליון שקל.
הקבוצה מקימה בשכונה את פרויקט "דירה במושב מצליח" הכולל 6 בניינים בני 5 קומות. הזכייה הנוספת מהווה המשך ישיר לפרויקט הקיים כשלב ג'. בקרוב החברה תחל את עבודות הבניה באתר. הפרויקט כולל דירות 4 ו 5 חדרים דירות גן ופנטהאוזים. דירת 4 חדרים בשטח של 105 מ"ר ועוד 12 מ"ר מרפסת במחיר של 1,250,000 שקל, דירת 5 חדרים 125 מ"ר ועוד 13 מ"ר מרפסת תמכר ב- 1,400,000 שקל. דירת בשטח 130 מ"ר + 45 מ"ר מרפסת נמכרה בחודש האחרון ב 1.6 מיליון שקל.
חנן מור, יו"ר הקבוצה, אומר כי קורה תהליך מאוד מעניין שכל אזור עוטף תל אביב הנהנה מגישה תחבורתית סוגר את הפער מול תל אביב. "רואים עלייה במחירי הדירות בשכונת האומנים ברמלה ונראה גם את יבנה סוגרת את הפער בקרוב".
מור מבקר את מערכות השלטון המשותקות האחראיות לכשל התכנוני שמוביל לעליית מחירי הדירות. "אין מנהל למנהל התכנון, אין מנכ"ל למשרד הפנים והשמאי הממשלתי עומד להתחלף בקרוב, צריכים להסתכל על נושא הנדל"ן ממקום קצת אחר, גישה בינתחומית אחראית".
יצויין כי השבוע השלימה הקבוצה בהצלחה גיוס אג"ח של 59 מיליון שקל. בהנפקה נרשמו ביקושי יתר של 215 מיליון שקל והיא נסגרה בריבית של5.45%.
- 4.עמי מקסימוס 19/02/2011 09:19הגב לתגובה זובחלומות הכי וורודים שלך הפערים נסגרים ברגע שהפער יסגר למה לקנות דירה ביבנה כשאפשר בתל אביב
- 3.דינה 17/02/2011 14:31הגב לתגובה זוקיפאון בשוק. הקבלנים בלחץ אטומי. לא יעזור הרבה גם אם חנן מור ישכנע אותנו שאין מה לחכות,והמחירים לא ירדו,כי המדינה לא באמת רוצה להוריד אותם ,לא נקנה כי פשוט אין לנו כסף.
- 2.אסף אפרתי 17/02/2011 12:09הגב לתגובה זואני פשוט מרוצה מהחברה הזו! בונה באיזורים טובים מוכרת בקצב טוב הלקוחות מרוצים ממנה המשקיעים גם בקיצור מה צריך יותר? עלו והצליחו
- 1.מה זה הדובר האוביקטיבי הזה (ל"ת)גרגמל 17/02/2011 10:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
