דיסקונט: "מחירי השכירות ימשיכו לעלות; הריבית בסוף 2011 - 3.5%"
כלכלני בנק דיסקונט, במבזק מיוחד לרגל עליית מדד המחירים לצרכן והצמיחה המפתיעה ברבעון הרביעי בשיעור של 7.8%, אומרים כי מדד ינואר הפתיע את החזאים לנוכח העובדה כי מדדי ינואר נוטים להיות נמוכים ואף שליליים בשל החורף וירידת המחירים העונתית בחלק מהרכיבים
לדבריהם, הפעם האחרונה בה נרשם מדד חיובי בינואר היה ב-2003. "ההפתעה נובעת ממדד מחירי הדיור, המתבסס על מחירי השכירות. מדד זה עלה ב-0.3%, בעוד שב-7 השנים הקודמות רשם סעיף זה ירידות בכל שנה בכ-1.07% בממוצע".
כאמור, לפי הנתונים, מדד מחירי הדירות בבעלות, אשר אינם כלולים במדד, עלה בכ-1.3%. בדיסקונט טוענים כי מאז הרבעון השלישי של 2009 נפתח פער בין מחירי הדירות בבעלות לבין מחירי השכירות. "סביר להניח שמחירי השכירות ימשיכו לעלות בעתיד, גם בכדי לסגור את הפער מול מחירי הדירות בבעלות ובפרט אם ריבית בנק ישראל תועלה בקצב מהיר מבעבר"..
להערכת הכלכלנים מדדי פברואר ומרץ יעמדו על 0.1% כל אחד והאינפלציה בשנת 2011 תסתכם ב-3.9%. "לאור האינפלציה הגבוהה והנתונים הכלכליים החיוביים בנק ישראל יעלה את הריבית בקצב מהיר יותר, כך שרמתה תעמוד על 3.5% בסוף 2011".
- 8.להגביל שכר דירה מקס 5% בשנה עליה (ל"ת)כמו בהולנד 18/02/2011 22:22הגב לתגובה זו
- 7.דני 18/02/2011 20:16הגב לתגובה זוריבית נמוכה - מחירי דירות עולים לשמיים. ריבית גבוהה - אנשים יפסידו את התחתונים . איפה היציבות כאן ? איפה הרגולטור ? איפה אנשי המקצוע ? למה קומץ מרוויח ממשהו מאוד בסיסי ויסודי שמגיע לכול אחד ?
- 6.יעקוב 17/02/2011 21:43הגב לתגובה זוהעלאת הריבית פוגעת בציבור בעלי המשכנתאות ובשוכרי הדירות שר הפנים צריך לחתום מהר לתת תוקף לתוכניות בנין עיר שכבר הוכנו, הרשויות צריכות לספק ומהר היתרי בנייה ,לכל התב" עות שאושרו,רק כך מחירי הדיור ירדו
- 5.הפער בדרך להיסגר דרך ירידת מחירי הדירות (ל"ת)השכירות תישאר זהה 17/02/2011 13:18הגב לתגובה זו
- 4.תושב עלוב 17/02/2011 12:11הגב לתגובה זוביבי תתעורר!! הצעירים סמרטוטים הכול יקר השכירות מטורפת ודירה לא ניתן לקנות בטירוף הזה ואתם נהנים ממנעמי החיים? פישר תעלה את הריבית דחוף כבר טיפש אחד.אתה טוב לעשירים ומרסק את המון העם. תתבייש לך .
- 3.אני 17/02/2011 11:07הגב לתגובה זויותר מ3.5% בעלי המשכנתאות יחנקו מכאן ומיכאן ומחיר הדירות ירד. אז יאאלה על מי אתם מאיימים....
- שוכר בפריפריה 17/02/2011 11:19הגב לתגובה זוזה פשוט בלתי נסבל, מה יהיה עלי
- 2.אני מתבייש בישראל. (ל"ת)אזרח מושפל 17/02/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 1.שכר דירה גבוה יותר משכר מינימום,כמה עוד יתיקר (ל"ת)קוקו 17/02/2011 10:22הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
