קובי פלר: "הירידות שראינו לא מספיק חריפות, ובכל זאת - לא נכון להקטין חשיפה"
אם חשבתם שגל הירידות האחרון קרוב לכדי מיצוי, לכלל פיננסים יש חדשות בשבילכם. "הירידות שראינו בשוק לא מספיק חריפות", אומר מנהל ההשקעות הראשי קובי פלר שלא משנה את המלצותיו לנוכח המהומות במצרים. לדבריו, "השוק נמצא אחרי גל ארוך של עליות ומצרים היא רק הטריגר למימוש שצפוי להימשך".
מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים ממליץ למשקיעים שלא להתרגש יתר על המידה מהירידות החדות שראינו בבורסה. בשיחה עם Bizportal ממליץ פלר שלא לעשות שינויים מהותיים בתיק עקב הירידות בשוק. "אחת הטעויות הקשות שאנשים עושים היא למכור סחורה לתוך שוק יורד".
"בתחילת השנה לא המלצנו להגדיל את החשיפה לסיכון, לאור העליות בשווקים. באותה מידה, אנחנו לא ממליצים להקטין כעת את החשיפה לסיכון בגלל המצב במצרים. בסך הכל, השווקים מגיבים לחוסר הוודאות ומידי פעם שוק המניות פוזל לכיוונם של החוזים בארה"ב", אמר פלר.
פלר לא מודאג מהאפשרות שיווצר מצב דומה במדינות נוספות במזרח התיכון. לטענתו, הסיכונים העתידיים כבר מגולמים בדירוג האשראי של ישראל ואם היו מסתכלים על הפן הכלכלי בלבד, הרי שישראל הייתה מדורגת הרבה יותר גבוה. "יתכן והמצב במצרים רק יטיב עם השוק המקומי. במקרה שיווצר מצב דומה גם בסוריה ואיראן ויוחלפו המשטרים הקיימים, יתכן שבטווח הארוך נקבל דווקא אפקט חיובי על השוק הישראלי".
באופן כללי, נראה שבכלל פיננסים ערוכים לגל נוסף של ירידות. גם אם המצב במצרים ייפתר בקרוב, סבור פלר כי "שוק שהניב כל כך הרבה רווחים בתקופה האחרונה, צריך גם תיקון טכני כלשהו. ניהול התיקים הינו יותר טקטי ופחות אסטרטגי כעת. אנו ממתינים בין היתר לראות כיצד יסגרו ההנפקות באג"ח מדינה ולראות מה יהיה היקף הפדיונות בקרנות, על מנת לקבל אינדיקציה על השוק".
- 6.שאול 01/02/2011 05:58הגב לתגובה זוהכוונה היא שאין להם כל בעיה שהשוק יירד כי הרי לא מדובר בכספם הפרטי אלא בכספים של אנשים אחרים שהשקיעו את מיטב כספם. אז למה הם צריכים להתרגש ? וחוץ מזה - את דמי הניהול המנופחים הם יקבלו בכל מקרה.
- 5.ציבור 31/01/2011 16:17הגב לתגובה זואתם ממילא לא משנים חשיפות
- 4.ואם התיקון גדול- למה לא לצאת ? (ל"ת)מתי יוצאים אז ? 31/01/2011 15:46הגב לתגובה זו
- 3.מגן הציבור 31/01/2011 15:00הגב לתגובה זוובזמן עליות לצמצם.....הלוואי שגם אני אעשה כך .הדולר מיצה את עצמו?
- 2.כאילו,דא.... 31/01/2011 14:46הגב לתגובה זוימשיך מימוש - אבל לא למכור ! בתחילת השנה,השוק עולה - לא מגדילים חשיפה ! אז מה עושים ? איפה הפואנטה ? הא,בעצם אף פעם אין פואנטה !
- 1.יובל 31/01/2011 14:44הגב לתגובה זומה הכוונה " ערוכים" ?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
