אפיק השקעה? "היצירות של גרבוז מתומחרות נמוך מידי, אפשר למצוא גם ב-3,000 ד'"
תחום ההשקעה באומנות נתפס כשייך לשכבות העלית, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מוצאים עניין בתחום זה כאפיק השקעה סולידי לטווח רחוק שלעיתים אף מפיק תשואה נאה.
בראיון ל-Bizportal אומר היועץ האמנותי אביר משה, בעלי גלריית דן בתל אביב, כי ההשקעה בתחום היא בהכרח לעשירים בלבד. "אנשים מוכנים להשקיע 20-30 אלף שקל בסלון חדש, מדוע שלא ישקיעו 1,000 דולר בציור של אמן קלאסי, ישנם אנשים שרכשו ציורים בסכום זה לפני 6 שנים והם שווים היום למעלה מ-5,000 דולר.
נפח השוק להערכתי נע בין 60 ל-80 מיליון דולר בשנה ואני רואה כי הוא מושפע מאוד משוק הדירות - ככל שיש יותר קירות, היקף ההשקעות עולה, בשלוש השנים האחרונות ראינו זינוק של כ-100% בפעילות".
רווחים פטורים ממס
ההשקעה באמנות דורשת התמקצעות מסויימת ולכן כדי להבין כיצד להשקיע כדאי להגיע לתערוכות ולסרוק את אתרי האינטרנט של הגלריות הגדולות בארץ ובחו"ל כדי לקבל מידע בזמן אמת. משה ממליץ לבצע את הרכישה הראשונה דרך גלריה, המקבילה בתחום לברוקר וממליץ להימנע ממכירות פומביות בשלב הראשוני. "צריך לקחת בחשבון את הלחץ המופעל במכירות פומביות, לא פעם רוכשים משלמים פי שתיים מהסכום הראשוני שקבעו עבור העסקה".
"הרווחים מהשקעה באמנות נקיים ממס, כל עוד אין מדובר בפעילות של עסק", מוסיף משה. "קלאסיקות ישראליות כמו ציורים של יוחנן סימון רשמו עליית ערך של 500%, מחיר יצירותיו של הצייר מאיר פצ'יחדזה אשר הלך לעולמו קפץ פי 2, כל הקלאסיקות דוגמת היצירות של מנה כץ ונחום גוטמן עלו. חשוב מאוד גם לברר מאיזו תקופה היצירה - ציוריו של אביגדור אריכא נמכרו לפני שנות ה-80 באלפי דולרים, מהרגע ששינה את הסגנון ערכם זינק לעשרות אלפי דולרים. אולם ישנם לא מעט אמנים צעירים מוכשרים שיצירותיהם נמכרות במאות בודדות של דולרים".
"ישנן עבודות שיכפילו את ערכן בשנים בודדות"
דני דר, אספן אמנות ותיק, בתל אביב אומר כי ישנן יצירות אמנות שמשתבחות עם השנים כמו יין איכותי. "ערך יצירותיו של יוסל ברגנר עולה משנה לשנה, למרות שעדיין ניתן לרכוש אותן במחירים סבירים של 5,000 עד 30,000 דולר, אלו עבודות שעתידות להכפיל את ערכן בשנים הקרובות. ערכן של יצירות המצליחות בניו יורק עולים מאוד, אני צופה כי יצירות של אמן דוגמת שי קון שניתן כיום לרכוש ב-10 אלף דולר יקפצו גם ל-50 ואף ל-100 אלף דולר. יצירותיו של גרבוז לדעתי מתומחרות מתחת לשוויין הריאלי וניתן למצוא עבודות במחירים של 3,000 עד 15 אלף דולר".
דר מוסיף כי צריך לאהוב את התחום ולעקוב כל הזמן אחר ההתפתחויות כדי לבצע את ההשקעות הנכונות. "כמו באופנה, גם באמנות הסגנון משתנה וצריך לבדוק את הדופק, הצייר משה קסירר לדוגמה עשוי להפוך לרובין הבא כי רואים ביצירותיו ייחוד וסגנון שיתפוס. יש ביקוש אדיר ליצירותיו ומשקיעים מוכנים להוציא עליהן גם 40 אלף שקל".
- 5.יועצת אמנות ושמאית 23/01/2011 10:43הגב לתגובה זולגיטימי שהמרואיינים בכתבה יקדמו מכירות של האמנים שהם מייגים - אך חסרה כאן האובייקטיביות. אנשים בארץ חוששים מ" אינטרסנטיות" של סןחרי אמנות. בארץ עדיין לא הפנימו ששימוש ביועץ אמנות פרטי ואובייקטיבי חוסך כסף רב בשלב ראשון, ועשוי להניב כסף רב בעתיד. יועץ יידע לזהות איכות, פוטנציאל, ויידע לבדוק בדיוק את כל מה שחוששים ממנו - מקוריות, מצב, וכו' פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן: http://shamaut.com/photo1.html עדי גישס יועצת אמנות ושמאית אמנות מוסמכת
- 4.אספן עם נסיון 23/01/2011 07:52הגב לתגובה זומכיוון שהשוק המקומי לא גדול ולא משוכלל אם קונים תמונה למטרות השקעה לא תמיד ניתן לממש את ההשקעה בעת הצורך אלה בירידת מחיר רצינית. כל ההערכות בכתבה הם של אינטרסנטים מתוך הפוזיציה וצריך להיזהר מהם.
- 3.שאכן מבין באמנות מה עם הדפסים האם הם גם שווים (ל"ת)אשמח לתשובה של מי 23/01/2011 06:45הגב לתגובה זו
- עדי גישס 23/01/2011 10:30הגב לתגובה זוכמובן שגם להדפסים יש ערך - תלוי כמובן מי האמן, האם הם חתומים על ידו, המצב וכו' וכו' (יועצת אמנות ושמאית מוסמכת)
- 2.יצירות אמנות = הטוליפים של היום (ל"ת)עידן,חיפה 23/01/2011 00:26הגב לתגובה זו
- 1.אספן וחובב אמנות 22/01/2011 23:54הגב לתגובה זותראו במכירה פומבית של תירוש יש הרבה יצירות מעניינות במחירים סבירים מאד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
