מהפכה צרכנית: מוכרי דירות יחוייבו למסור לקונים הוראות תחזוקה ושימוש

ועדת הכלכלה של הכנסת העבירה לקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק המכר לפיו תוגדר אחריותו של מוכר דירה גם כלפי מוכר משנה, המרחיבה את מערכת היחסים בין קבלן לרוכש ראשוני הקיימת כיום
לירן סהר | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ד') דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת הממשלה לתיקון חוק המכר משנת 2006, שנועד להסדיר את נושא מכירת הדירות בישראל, תוך הגנה על זכויותיו של הרוכש.

התיקון לחוק נועד להיטיב עם רוכשי הדירות על ידי כך שיגדיר מיהו קונה ומיהו קונה משנה ואת אחריותו של מוכר הדירה גם כלפי אותו קונה משנה. יו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן, התייחס להצעת החוק ואמר כי "מדובר במהפכה צרכנית לטובת קוני הדירות לדורותיהם. משנת 2006 עכבו את הנושא מסיבות שונות, והגיע הזמן לחוקק את החוק הצרכני החשוב הזה, שכן עניינו הוא בעסקה הכי יקרה שאדם מבצע במהלך חייו".

אחד הנושאים שנועדו להיטיב עם הצרכן נגע להצעה להטיל חובה על הקבלנים ומוכרי הדירות למסור לקונים, יחד עם חוזה המכר או בעת העמדת הדירה לרשותו, חובת שמכילה הוראות תחזוקה ושימוש בדירה.

איציק אמסלם, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אמר כי הקבלנים החברים בהתאחדות מחלקים כבר כיום את החוברת גם ללא החובה. "אם מחייבים את הקבלנים לצרף את ההוראות לכל רוכש דירה, צריך גם לחייב את הקונים להשתמש בהוראות ולהעבירן לקוני המשנה. אם נותנים אחריות בדק גם לקונה המשנה אז צריך לתת גם לו את הוראות השימוש".

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ניר ימין, הסביר כי תקופת הבדק כיום עומדת על 7 שנים מהעמדת הדירה לקונה, במהלכה המוכר הוא זה שצריך להוכיח כי הנזקים שנגרמו לדירה הן לא באחריותו. לאחר התקופה עוברת חובת ההוכחה לקונה, שצריך להוכיח כי הקבלן הוא שאחראי לתקלות. המשנה למנכ"ל ארגון אמון הציבור, עינת ברכה, אמרה כי דרישת התאחדות הקבלנים תפגע בצרכנים, מאחר והיא תאפשר לקבלנים לטעון כי הקונים לא פעלו לפי ההוראות.

כמו כן דנה הוועדה בהצעה להגביל את תקופת הבדק לאי התאמה יסודית (אי התאמה בקונסטרוקציה או בשלד), שבגללה הדירה לא מתאימה ליעודה, ל-30 שנה מעת העמדת הדירה למוכר. לטענת משרד השיכון, המצב כיום הוא שתקופת הבדק (בה האחריות מוטלת על הקבלן המוכר) לאי התאמה יסודית היא בלתי מוגבלת בזמן.

לטענת אמסלם, ההצעה הזו תגרור את הקבלנים להוצאות רבות ותגרום להם בעיות קשות. לדבריו, ניתן לראות בעיות בקונסטרוקציה כבר אחרי 3-4 שנים ולא צריך להמתין זמן כל כך ארוך. הוא אף הסביר כי אם היום מתמחרים הקבלנים 15 אלף שקל ממחיר הדירה כהוצאות בדק, אזי אחרי אישור הסעיף הוצאות הבדק יעלו ל-50 אלף שקל וישפיעו גם על מחיר הדירה. "אחרי 25 שנה אני לא אוכל להוכיח מה עשו בבניין ואם התקלה בקונסטרוקציה לא נבעה מכך שמישהו פגע בה".

עוד דנה הוועדה בסעיף המטיל על הקבלנים אחריות גם כלפי קונה המשנה. לפי ההצעה, קונה המשנה יהיה רשאי גם הוא לפנות לקבלן, להודיע לו על תקלות ולקבל ממנו שירות. היועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים, עו"ד אליאב בן שמעון, ביקש לחייב את הקונים לשלוח את ההודעה בכתב.

עוד מציע החוק כי אם חזרה והתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית, גם לאחר שהקבלן תיקן את התקלה פעם אחת או יותר במשך שנה מאז ההודעה הראשונה של הקונה או קונה המשנה או אם הקבלן לא ביצע תיקון דחוף תוך זמן סביר יוכל הקונה לתקן בעצמו את התקלה והמוכר יישא בהוצאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קורמורן 19/01/2011 19:28
    הגב לתגובה זו
    במצב הנוכחי, כשר רוכש פוטנציאלי של רכב רוצה לקבל פרטי הטיפולים במוסך המטפל, ע" פ הוראות משרד התחבורה המוסך רשאי למסור פרטים רק על הטיפול האחרון, כמובן שזה איננו מידע משמעותי שכן חשוב לרוכש לדעת כיצד טופל הרכב לאורך השנים וכן מה בוצע בטיפולים הגדולים, האם לדוגמה שמן גיר הוחלף בזמן ע" פ הוראות היצרן וכו' . איסור מסירת המידע הוא תחת הטיעון של הגנה על הפרטיות. מדוע חשוב לשמור על פרטיות המידע על רכב שעומד למכירה ???
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.