מהפכה צרכנית: מוכרי דירות יחוייבו למסור לקונים הוראות תחזוקה ושימוש
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ד') דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת הממשלה לתיקון חוק המכר משנת 2006, שנועד להסדיר את נושא מכירת הדירות בישראל, תוך הגנה על זכויותיו של הרוכש.
התיקון לחוק נועד להיטיב עם רוכשי הדירות על ידי כך שיגדיר מיהו קונה ומיהו קונה משנה ואת אחריותו של מוכר הדירה גם כלפי אותו קונה משנה. יו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן, התייחס להצעת החוק ואמר כי "מדובר במהפכה צרכנית לטובת קוני הדירות לדורותיהם. משנת 2006 עכבו את הנושא מסיבות שונות, והגיע הזמן לחוקק את החוק הצרכני החשוב הזה, שכן עניינו הוא בעסקה הכי יקרה שאדם מבצע במהלך חייו".
אחד הנושאים שנועדו להיטיב עם הצרכן נגע להצעה להטיל חובה על הקבלנים ומוכרי הדירות למסור לקונים, יחד עם חוזה המכר או בעת העמדת הדירה לרשותו, חובת שמכילה הוראות תחזוקה ושימוש בדירה.
איציק אמסלם, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אמר כי הקבלנים החברים בהתאחדות מחלקים כבר כיום את החוברת גם ללא החובה. "אם מחייבים את הקבלנים לצרף את ההוראות לכל רוכש דירה, צריך גם לחייב את הקונים להשתמש בהוראות ולהעבירן לקוני המשנה. אם נותנים אחריות בדק גם לקונה המשנה אז צריך לתת גם לו את הוראות השימוש".
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ניר ימין, הסביר כי תקופת הבדק כיום עומדת על 7 שנים מהעמדת הדירה לקונה, במהלכה המוכר הוא זה שצריך להוכיח כי הנזקים שנגרמו לדירה הן לא באחריותו. לאחר התקופה עוברת חובת ההוכחה לקונה, שצריך להוכיח כי הקבלן הוא שאחראי לתקלות. המשנה למנכ"ל ארגון אמון הציבור, עינת ברכה, אמרה כי דרישת התאחדות הקבלנים תפגע בצרכנים, מאחר והיא תאפשר לקבלנים לטעון כי הקונים לא פעלו לפי ההוראות.
כמו כן דנה הוועדה בהצעה להגביל את תקופת הבדק לאי התאמה יסודית (אי התאמה בקונסטרוקציה או בשלד), שבגללה הדירה לא מתאימה ליעודה, ל-30 שנה מעת העמדת הדירה למוכר. לטענת משרד השיכון, המצב כיום הוא שתקופת הבדק (בה האחריות מוטלת על הקבלן המוכר) לאי התאמה יסודית היא בלתי מוגבלת בזמן.
לטענת אמסלם, ההצעה הזו תגרור את הקבלנים להוצאות רבות ותגרום להם בעיות קשות. לדבריו, ניתן לראות בעיות בקונסטרוקציה כבר אחרי 3-4 שנים ולא צריך להמתין זמן כל כך ארוך. הוא אף הסביר כי אם היום מתמחרים הקבלנים 15 אלף שקל ממחיר הדירה כהוצאות בדק, אזי אחרי אישור הסעיף הוצאות הבדק יעלו ל-50 אלף שקל וישפיעו גם על מחיר הדירה. "אחרי 25 שנה אני לא אוכל להוכיח מה עשו בבניין ואם התקלה בקונסטרוקציה לא נבעה מכך שמישהו פגע בה".
עוד דנה הוועדה בסעיף המטיל על הקבלנים אחריות גם כלפי קונה המשנה. לפי ההצעה, קונה המשנה יהיה רשאי גם הוא לפנות לקבלן, להודיע לו על תקלות ולקבל ממנו שירות. היועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים, עו"ד אליאב בן שמעון, ביקש לחייב את הקונים לשלוח את ההודעה בכתב.
עוד מציע החוק כי אם חזרה והתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית, גם לאחר שהקבלן תיקן את התקלה פעם אחת או יותר במשך שנה מאז ההודעה הראשונה של הקונה או קונה המשנה או אם הקבלן לא ביצע תיקון דחוף תוך זמן סביר יוכל הקונה לתקן בעצמו את התקלה והמוכר יישא בהוצאות.
- 1.קורמורן 19/01/2011 19:28הגב לתגובה זובמצב הנוכחי, כשר רוכש פוטנציאלי של רכב רוצה לקבל פרטי הטיפולים במוסך המטפל, ע" פ הוראות משרד התחבורה המוסך רשאי למסור פרטים רק על הטיפול האחרון, כמובן שזה איננו מידע משמעותי שכן חשוב לרוכש לדעת כיצד טופל הרכב לאורך השנים וכן מה בוצע בטיפולים הגדולים, האם לדוגמה שמן גיר הוחלף בזמן ע" פ הוראות היצרן וכו' . איסור מסירת המידע הוא תחת הטיעון של הגנה על הפרטיות. מדוע חשוב לשמור על פרטיות המידע על רכב שעומד למכירה ???
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
