ניר גלעד על הגז מ'תמר': "אם לא יהיה לי חוזה ביד, אשתמש באופציה מול EMG"
לרגל סגירת הסכם המימון להקמת תחנת הכוח במישור רותם שבנגב, עורך כעת שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו מסיבת עיתונאים. מי שחתום על הסכם המימון הינו בנק לאומי, אשר יעביר ל-OPC שבשליטת החברה לישראל כ-1.7 מיליארד שקלים.
עם פתיחת מסיבת העיתונאים אמר מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד: "אדוני שר התשתיות, אנחנו שמחים על השגת המימון לפרוייקט. אך אנו נתקלים בביורוקרטיה סבוכה שבלעדיה היה באפשרותינו להפעיל תחנת כוח שנייה."
גלעד הוסיף: "נשקיע 8 מיליארד שקל בתחום האנרגיה בישראל במהלך השנים הבאות, אך אנו מוטרדים מאורך הזמן הבלתי סביר שחלף מאז פרסום המכרז בתחילת שנות האלפיים והמכשולים שבדרך."
אי אפשר להזכיר את החברה לישראל והקמת תחנת הכוח, מבלי להתייחס לסוגיית הגז מ'תמר' ובתוך כך - מסקנות ששינסקי. לאחרונה חתמו חברות מפעלי ים המלח, בז"ן ואו.פי.סי רותם מקבוצת החברה לישראל, על חוזה ענק לרכישת גז טבעי מ-EMG המצרית.
היקף הגז מ-EMG מהווה כ-50% מהגז הדרוש להפעלת תחנת הכוח במישור רותם. לגבי המחצית השניה של החוזה, החברה לישראל צפויה להחליט בשבועות הקרובים האם לממש את האופציה מ-EMG או שמא לרכוש גז כחול לבן מקידוח "תמר" של תשובה.
בהקשר לזאת אמר מנכ"ל החברה לישראל: "אם לא יהיה לי חוזה חתום ביד שיבטיח אספקת גז מ'תמר', אפעיל את האופציה שקיימת לחברה מול EMG המצרית."
שר התשתיות עוזי לנדאו ברך את OPC על השגת המימון לתחנת הכוח ובדרך גם שלח מסר עוקצני לששינסקי. "אם לא היה יושב פרופסור כלשהו בראש ועדה כזו או אחרת, הסכם הגז של החברה לישראל היה מושלם כחול לבן והמדינה לא הייתה מפסידה מיליארדי שקלים."
חשמל כבר ב-2012
לפני כשבוע חתמו מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, ובעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, על הסכם מימון בהיקף של 1.7 מיליארד שקל כאמור. הסכום מהווה כ-80% מהתקציב הנדרש להקמת תחנת הכוח והוא ניתן לתקופה של 20 שנה.
בנק לאומי עומד בראש קונסורציום של חברות ביטוח וקרנות פנסיה על פי הפירוט הבא: לאומי עצמו סיפק 450 מיליון שקלים, כלל ביטוח כחצי מיליארד שקלים, קרנות עמיתים 450 מיליון והראל השקעות והפניקס חברה לביטוח העמידו 150 מיליון שקלים כל אחד.
נזכיר כי OPC זכתה כבר ב-2004 במכרז להקמת תחנת הכוח ולהפעלתה.
התחנה תופעל על ידי טורבינת גז טבעי ותספק כ-450 מגה-וואט לחברת החשמל וצרכנים.
- 5.מוטי 19/01/2011 12:33הגב לתגובה זומי הגשמים הם רכוש הציבור אז למה לא ממסים ב 80% את מי עדן ונביעות?.. האדמה שייכת לממשלה וגם השמש שצורכים הגידולים לא שייכת לחקלאים אז למה לא גובים מהם מס על גידולים.. ויש עוד דוגמאות
- 4.דמו 13 19/01/2011 07:41הגב לתגובה זווניראה כמה גז מצרי תקבל...מדינה מטומטמת וחזירית שגוזלת את משקיעיה ויוצרת תלות באויביה .חבל שנהנתיהו לא יתן את הדין על החלטותיו הנמהרות אלא הציבור הרחב בישראל!!
- 3.דמו 13 19/01/2011 04:11הגב לתגובה זוומזה תקבל המדינה תמלוגים ...להטיל מס 80% על ריווחי גזלני אוצרות הטבע בים המלח ובמישור רותם -הפוספטים ופצלי השמן הם רכוש המדינה...גזלנים נמאסתם!!!
- 2.א 19/01/2011 02:31הגב לתגובה זו1,המחיר הנמוך לא יאפשר ל" גזלנים" שמפיקים גז משדה ים טטיס, לקבל מחיר מונופוליסטי מהממשלה. 2, הרכש חשוב למערכת היחסים שלנו עים הגדולה והחשובה שבמדינות ערב. עמדתו של השר עוזי לנדאו תמוהה ומעוררת חשד כבד.
- 1.אתה זבל בדיוק כמו שטייניץ וששינסקי (ל"ת)ניר גלעד 18/01/2011 17:37הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
