הפעולות הסותרות של פישר יובילו להמשך היחלשותו של הדולר
נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, נמצא בדילמה לא פשוטה כבר תקופה ארוכה. מצד אחד אחראי בנק ישראל על יציבות המחירים במשק והיעד שהציב לעצמו הינו אינפלציה שנתית שתעמוד על רמה של בין 1% ל-3%. מטרה זו הושגה בשנת 2010 כאשר מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.4% וסיכם את השנה בעלייה של 2.7%.
מצד שני פוגעת התחזקות השקל ביכולת התחרות של היצואנים המהווים גורם משמעותי בצמיחת המשק. פגיעה ביצואנים עלולה לפגוע בצמיחת המשק ואף לגרום לפיטורי עובדים רבים.
האינפלציה מושפעת בין היתר מהעלייה החדה במחירי הדיור (כאשר עד כה הצעדים בהם נקטה הממשלה לא הצליחו להפחית את מחירי הנדל"ן) ומן העלייה החדה במחירי האנרגיה (חבית נפט נסחרת היום במחיר הגבוה מ-90$!) - דבר המוביל להתייקרות מחירי הבנזין. כמו כן מרימה האינפלציה ראש שכן מחיר הכסף "זול" ולכן פצח הציבור בשנת 2010 בחגיגת קניות.
כך, לדוגמא, רכש הציבור כמעט רבע מיליון מכוניות חדשות (עלייה של 30% לעומת שנת 2009). בכדי להוריד את האינפלציה צריך הנגיד להעלות את הריבית במשק, והוא אף הצהיר שימשיך להעלות את הריבית גם במהלך 2011.
וכפי ששרו חברי להקת כוורת - פה קבור הכלב - כאן בדיוק מצויה הדילמה של נגיד בנק ישראל. השקל הישראלי ממשיך להתחזק מול המטבעות המובילים בעולם ובראשם הדולר, דבר אשר פוגע מאוד, כאמור, ביכולת התחרות של היצואנים.
התחזקות השקל נובעת בין היתר מפער הריביות שקיים בין השקל לבין מטבעות מובילים בעולם. ריבית בנק ישראל עומדת על רמה של 2% לעומת 0.25% בלבד בדולר ו-1% באירו. נגיד בנק ישראל יודע היטב שהמשך העלאת הריבית במשק כאשר הריבית על הדולר והאירו נותרת ללא שינוי תמשיך להפיל את הדולר אל מול השקל ולכן העלה את הריבית ב-0.75% בלבד בשנת 2010. כמו כן מנסה הנגיד לתמוך בשער הדולר ע"י רכישת דולרים. לאחרונה התבשרנו שיתרות המט"ח חזרו בסוף 2010 ועלו אל מעל ל-70 מיליארד דולר, כאשר רק במהלך דצמבר 2010 רכש הנגיד סכום של 1.8 מיליארד דולר.
לאיזה כיוון צועד הדולר?
הדילמה בה נמצא הנגיד היא אכן מורכבת ביותר. מצד אחד הוא רוכש דולרים בכדי למנוע את התחזקות השקל (פעולה שאינה מוכיחה את עצמה שכן הדולר ממשיך להיחלש) ומצד שני הוא מנסה לצנן את האינפלציה הגואה על-ידי העלאת הריבית במשק.
דעתי היא שפעולות סותרות אלה יובילו להמשך היחלשותו של הדולר מול השקל וכל זאת עד שהריבית על הדולר תשוב לעלות; ולפיכך אני ממליץ להימנע ככל האפשר מהשקעה דולרית.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 9.בלשית 23/01/2011 15:26הגב לתגובה זואולי כמו תחזיות אסטרולוגיות, כדאי לקרוא אחרי שבוע...
- 8.מגן הציבור 18/01/2011 21:19הגב לתגובה זועכשיו,קצת ממתקים וישמין בנחת(כמו 100% מהאמריקאים)
- 7.תודה על ההמלצה לאגח גלובל כנפיים (ל"ת)אפי 18/01/2011 14:39הגב לתגובה זו
- 6.מעניין באמת לראות מה יהיה כיוון הדולר- תודה (ל"ת)עדי 18/01/2011 14:39הגב לתגובה זו
- 5.מזל שלא הקשבתי לו ונשארתי בקונצרני (ל"ת)מיקי 18/01/2011 11:27הגב לתגובה זו
- 4.כתבה מעולה , תודה סיוון . ד" ש מ ר' (ל"ת)יוני 18/01/2011 10:47הגב לתגובה זו
- 3.גיל 18/01/2011 10:32הגב לתגובה זותרשה לי לחלוק עליך. במידה ולא היה רוכש דולרים היינו לפני שנה בשער זה, וכיום בשער של פחות מ-3.2 . פעולות הנגיד הביאו להאטה משמעותית ביותר בהתחזקות הדולר. זמן=כסף.
- 2.יריב 18/01/2011 10:18הגב לתגובה זושהקשיב לך הפסיד!אולי תפרסם כתבה איפה טעית?
- 1.r 18/01/2011 10:15הגב לתגובה זויש כל כך הרבה משתנים, מעבר למעט שצויין בכתבה, שאין אפשרות לחזות לאן הדולר. ואין ספק שכשדני סנדרסון כתב את מילות השיר " פה קבור הכלב" הוא התכוון לשער הדולר.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
