גייטנר מביע אמון באירופה: "אין ספק שהאיחוד ימנע מערבולת כלכלית נוספת"

מזכיר מחלקת האוצר האמריקני התבטא בוושינגטון על על המצב באירופה והביע חוסר שביעות רצון ממאמצי סין להפחית את שער היואן

מזכיר האוצר האמריקני, טימותי גייטנר, מחזק היום את הכלכלה העולמית ברקע לגיוס אגרות החוב המוצלח של פורטוגל. גייטנר הביע את אמונו בכלכלה האירופית והמשיך להביע ביקורת על המדיניות הפיסקאלית של הממשלה הסינית.

"אין לי שום ספק כי לממשלות באיחוד האירופי יש את היכולת למנוע את התפשטות המשבר הכלכלי למדינות נוספות", ציין גייטנר. "אין ספק שיש ביכולתן לעשות זאת מבחינה כספית וכלכלית. הם נחושים שלא לחזור למערבולת הכלכלית שהייתה באביב האחרון".

דברי גייטנר נאמרים לאחר שפורטוגל פירסמה את תוצאות הנפקת איגרות החוב להן המתינו המשקיעים בכיליון עיניים. כלכלת המדינה, שעשויה להיות הבאה בתור ברשימת מקבלות הסיוע, הצליחה לאתגר את המשקיעים שהזרימו ביקושי יתר. במספרים, פורטוגל גייסה בסך הכל 1.25 מיליארד אירו באמצעות אגרות חוב - מדובר ברף העליון שהציב הממשל.

בתוך כך, המשיך גייטנר למתוח ביקורת על הממשל בסין בעקבות התערבותו בשוק המט"ח. גייטנר ציין כי סין צריכה להמשיך ולפעול לפיחות היואן, זאת כאשר מדינות רבות נמצאות בנחיתות מסחרית משמעותית ביחס אליה בעקבות פעולותיה. "שער המטבע צריך להתחזק בהתאם לכוחות השוק", הוסיף המזכיר.

דבריו של שר האוצר נאמרים ברקע לפגישתו הצפויה של ברק אובמה נשיא ארה"ב עם נשיא סין הו ג'ינטאו בשבוע הבא. בין המדינות קיימת מחלוקת בנושאים כלכלים רבים ובהם חוסר הרצון של הממשל הסיני להפחית את שער המטבע. גיינטר מנסה כבר תקופה ארוכה לדחוק בסין לבצע צעדים נוספים ולהביא לפיחות נוסף ביואן.

גיינטר איננו לבד בביקורתו על סין. קובעי המדיניות בוושינגטון טוענים גם הם שערכו הגבוה של היואן מזיק למאמצי יצרנים אמריקנים לייצא את מוצריהם לחו"ל ובכך נפגע כושר התחרות שלהם.

אנג'לה מרקל מחזקת את השוק

באותו נושא, קנצלרית גרמניה ממשיכה להביע אמון בכלכלת גוש האירו. ברקע לחששות כי משבר החוב יכה במדינות נוספות, מחזקת היום אנג'לה מרקל את היבשת ואומרת כי גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, תעשה כל שביכולתה על מנת להגן על האירו במקרה של משבר.

מרקל ציינה כי גרמניה מוכנה לבחון מחדש את התנאים של קרן החילוץ (750 מיליארד אירו) שמוקצית למדינות "מוכות חוב". בתוך כך, אמרה הקנצלרית כי גרמניה תנקוט בכל האמצעים האפשריים במטרה להגן על מדינות גוש האירו.

"אנו תומכים בנקיטת הפעולות הדרושות לתמיכה באירו", אמרה מרקל בברלין. "אנו אומרים את אותם הדברים שנאמרו מאז המשבר היווני: נעמוד לצד האירו ונעשה כל מה שדרוש לתמוך בו".

הדברים נאמרים ברקע לחשש המתגבר מפני היקלעות של מדינות נוספות למצב של משבר חוב ריבוני, זאת לאחר שמדינות כמו יוון ואירלנד נאלצו לקבל חילוץ כספי מהאיחוד האירופי וקרן המטבע המוניטרית. כעת בשווקים בעולם חוששים כי מדינות הפריפריה באירופה יכבידו על עמודי התווך של היבשת - צרפת וגרמניה.

נזכיר כי בתחילת השנה האזרחית אמרה מרקל דברים דומים בנאום שהפנתה לעם הגרמני ולגוש האירו כולו. "אירופה ניצבת בחודשים אלה בעיצומו של מבחן גדול ועלינו לחזק את האירו. זה לא רק הכסף שלנו, האירו הוא הרבה מעבר למטבע, האירו הוא היסוד של השגשוג שלנו", אמרה מרקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.