המשבר בבית הנשיא: שווי הבית הלבן נחתך ברבע בשלוש השנים האחרונות

משבר הנדל"ן האמריקני אינו פוסח גם על הבית של האזרח מספר 1. לפי פרסום של הלוס אנג'לס טיימס שוויו של הבית הלבן עומד כיום על 253.1 מיליון דולר
לירן סהר | (6)

משבר הנדל"ן החריף בארצות הברית ממשיך לתת את אותותיו. לפי מדד הבתים האמריקני קייס שילר שפורסם בשבוע שעבר, ירדו המחירים בנובמבר בשיעור של 0.8% ולדעת רבים השוק ניצב בפני תחתית כפולה כאשר 6 מהערים המרכזיות רשמו שפל ברמת המחירים מאז נקודת השיא ב-2006.

אתר הלוס אנג'לס טיימס פרסם אתמול כי גם הבית הלבן ספג ירידת מחירים משמעותית מאז תחילת המשבר. לפני כשלוש שנים, בתקופת שיא המחירים מחיר הבית הלבן היה משוערך בכ- 331.5 מיליון דולר, ואילו כיום מחירו עומד על 253.1 מיליון דולר, ירידת ערך של 23.6%.

הבית הלבן, המשתרע על שטח של 72 דונם בלב הבירה וושינגטון כולל סך הכל 132 חדרים, מתוכם 16 חדרי שינה ו-35 חדרי שירותים.

לפי קייס שילר, וושינגטון דווקא רשמה ירידת מתונה של 0.2% בחודש נובמבר, זאת לעומת אטלנטה שרשמה ירידה בשיעור של 2.9%, דטרויט שרשמה ירידת מחירים של 2.5% ושיקגו שרשמה ירידת מחירים של 2%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יש קבוצת רכישה? (ל"ת)
    דרור 05/01/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קדימה תשובה תקנה את הבית הלבן (ל"ת)
    מוטי 04/01/2011 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פטריוט 04/01/2011 17:00
    הגב לתגובה זו
    שמעתי שהממשל קנה את הבית בלבן במטרה להשקיע... עכשיו, כשהם מתכננים למכור אותו לסעודים... הם יפסידו. אין לכם על מה לכתוב יותר ???
  • 3.
    גם בית-הנשיא אצלנו איבד מערכו תרתה משמע!!!!! (ל"ת)
    xxxxx 04/01/2011 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גרוזיני גדול 04/01/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    אין מחיר שוק למוצר שאין לו מוכרים וגם לא קונים.
  • 1.
    שמואל 04/01/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לזה ?? האם זה ניתן לרכישה ???
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.