רוני חזקיהו: "ישנו פוטנציאל של התנפחות בועה בנדל"ן וצריך לדעת איך לטפל בזה"
רוני חזקיהו המפקח על הבנקים יסיים ביום חמישי כהונה בת 4 שנים בבנק ישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה היום לרגל עזיבתו במשכן בנק ישראל בת"א התייחס חזקיהו למשברים ולשינויים שחלו במשק בתקופת כהונתו והביע חשש מעליית המחירים בשוק הנדל"ן בישראל.
בהתייחסות לתקופת המשבר שפקדה את הכלכלה הגלובלית ב-2007-2009 אמר, כי העולם כולו לומד ומפיק לקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. "המשבר הפיננסי לא הגיע בהפתעה. הבנו מהר מאד שמדובר במשבר מאד חריף הכולל כשלים פיננסיים ברחבי העולם. הפעולה הראשונה שנקטנו עם תחילת המשבר הייתה שקיפות במערכת הבנקאית, כשאתה מבקש נתוני חשיפה - הבנקים מיד מתחילים לצמצם סיכונים. הגברנו את הפיקוח על המערכת הבנקאית הישראלית והקפדנו במיוחד על החזרת האמון לשוק. עד המשבר, מערכת הבנקאות הישראלית הייתה רווחית מאוד ונהנתה מצמיחה מואצת".
בהסתכלות קדימה אמר חזקיהו, כי אימוץ כללי באזל 2 ביחד עם פיקוח הדוק יותר על הבנקים תוביל להתמודדות טובה יותר עם משברים עתידיים.
חזקיהו התייחס גם לעליית המחירים בנדל"ן: "אנו רואים המשך האטה בעליית המחירים ואנו פועלים על מנת שהמגמה תימשך. הפעולות החלו כבר בשנת 2009 כאשר זיהנו את העלייה בשימוש בקבוצות הרכישה ואת השפעת הריבית הזולה במשק, ופעלנו על מנת לקרר את השוק".
"אחת הבעיות בתחום הנדל"ן היא המשכנתאות בריביות נמוכות והצורך בהגבלת המינוף על המשכנתאות. הציבור הישראלי משלם היום כ-30% יותר על דירה מאשר לפני שנתיים שלוש. אנו מנסים לבלום את עליית המחירים המאסיבית" .
בהתייחסותו לריבית אמר חזקיהו: "ריבית עולה ויורדת כל הזמן אבל לנו חשוב לוודא שהציבור יוכל לעמוד בתשלום המשכנתא. אם נגלה בעתיד סימנים של החרפת המשבר אנו ננקוט בצעדים דרסטיים. הצעדים שננקטו עד כה הם מינורים 'טיפין טיפין'. המטרה היא לא לעצור את השוק. הכניסה האגרסיבית כפי שנעשתה בארה"ב גרמה נזק רב שעד היום קשה להתאושש ממנו. ישנו פוטנציאל של התנפחות בועה וצריך לדעת איך לטפל בזה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
