רוני חזקיהו: "ישנו פוטנציאל של התנפחות בועה בנדל"ן וצריך לדעת איך לטפל בזה"
רוני חזקיהו המפקח על הבנקים יסיים ביום חמישי כהונה בת 4 שנים בבנק ישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה היום לרגל עזיבתו במשכן בנק ישראל בת"א התייחס חזקיהו למשברים ולשינויים שחלו במשק בתקופת כהונתו והביע חשש מעליית המחירים בשוק הנדל"ן בישראל.
בהתייחסות לתקופת המשבר שפקדה את הכלכלה הגלובלית ב-2007-2009 אמר, כי העולם כולו לומד ומפיק לקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. "המשבר הפיננסי לא הגיע בהפתעה. הבנו מהר מאד שמדובר במשבר מאד חריף הכולל כשלים פיננסיים ברחבי העולם. הפעולה הראשונה שנקטנו עם תחילת המשבר הייתה שקיפות במערכת הבנקאית, כשאתה מבקש נתוני חשיפה - הבנקים מיד מתחילים לצמצם סיכונים. הגברנו את הפיקוח על המערכת הבנקאית הישראלית והקפדנו במיוחד על החזרת האמון לשוק. עד המשבר, מערכת הבנקאות הישראלית הייתה רווחית מאוד ונהנתה מצמיחה מואצת".
בהסתכלות קדימה אמר חזקיהו, כי אימוץ כללי באזל 2 ביחד עם פיקוח הדוק יותר על הבנקים תוביל להתמודדות טובה יותר עם משברים עתידיים.
חזקיהו התייחס גם לעליית המחירים בנדל"ן: "אנו רואים המשך האטה בעליית המחירים ואנו פועלים על מנת שהמגמה תימשך. הפעולות החלו כבר בשנת 2009 כאשר זיהנו את העלייה בשימוש בקבוצות הרכישה ואת השפעת הריבית הזולה במשק, ופעלנו על מנת לקרר את השוק".
"אחת הבעיות בתחום הנדל"ן היא המשכנתאות בריביות נמוכות והצורך בהגבלת המינוף על המשכנתאות. הציבור הישראלי משלם היום כ-30% יותר על דירה מאשר לפני שנתיים שלוש. אנו מנסים לבלום את עליית המחירים המאסיבית" .
בהתייחסותו לריבית אמר חזקיהו: "ריבית עולה ויורדת כל הזמן אבל לנו חשוב לוודא שהציבור יוכל לעמוד בתשלום המשכנתא. אם נגלה בעתיד סימנים של החרפת המשבר אנו ננקוט בצעדים דרסטיים. הצעדים שננקטו עד כה הם מינורים 'טיפין טיפין'. המטרה היא לא לעצור את השוק. הכניסה האגרסיבית כפי שנעשתה בארה"ב גרמה נזק רב שעד היום קשה להתאושש ממנו. ישנו פוטנציאל של התנפחות בועה וצריך לדעת איך לטפל בזה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
