מנכ"ל רימקס מספק את היעדים החמים ב-2011 וטוען שלא כולם צריכים לרכוש דירה
ברנרד רסקין, מנכ"ל סוכנות הנדל"ן רי/מקס, סיכם בכנס הבוקר את מצב שוק הדירות ב-2010 ואת תחזיותיו ל-2011. לדבריו, מצב הנדל"ן בארץ מייצג את העלייה והשגשוג בכלכלה הישראלית.
"לפני שנה אמרתי שהמחירים יעלו ב- 10%-15%, לפי נתוני משרד השיכון המחירים עלו השנה ב- 13.9%", אמר רסקין, אך שלל את קיומה של בועה. " כשבוחנים את התחלות הבנייה רואים רמה נמוכה כבר 10 שנים, הרמה לא מספקת את הצרכים של המדינה. הביקוש עולה בהרבה על ההיצע והתרומה של המדינה בנושא היא לא משמעותית. המדינה לא אמורה להיות גוף עסקי, לא אמורה להיות היזם והיא חייבת לשחרר קרקעות".
רסקין טען כי המדינה פועלת בחוסר אחריות כאשר אומרת שמנסה להוריד מחירים. "האם יזם יתחיל לבנות אם יידע שהמחירים יירדו? במקום לקרב את היזמים, משרד השיכון מגרש אותם ולמעשה אומר להם לא להתחיל פרויקטים כי הם לא בהכרח יהיו רווחיים".
"למזלנו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר פועל בצורה אחראית ושמרנית ומונע את הבועה שהתרחשה בארצות הברית. לא קל להשיג משכנתא בישראל וכל מיש רוכש דירה צריך לחשוב פעמיים אם יוכל להחזיר את המשכנתא כשהריבית תעלה. פישר מבטיח את המשך עסקינו בעתיד".
רסקין צופה כי ב-2011 המחירים ימשיכו לעלות , אם כי באופן מתון מכיוון שלא נראה התחלות בנייה בעתיד הקרוב והביקושים עדיין גבוהים. "אצל הציבור התפתחה הבנה שכולם אינטרסנטיים פה, אין ספק שהזוגות הצעירים צריכים לעבור לאזורים מרוחקים יותר, לא נוכל להוריד את המחירים בתל אביב ובירושלים. הפוליטיקאים מצד אחד אומרים שצריך להוריד את המחירים, מצד שני אומרים שצריכים דירות לזוגות צעירים, שני נושאים נפרדים, צריכים לפתח את הפריפרייה".
הלהיטים ב-2011 יהיו נתניה, יבנה, לוד הקריות וראש העין. יש חלון הזדמנויות לרכישה בנתניה, המחירים בה לא עלו השנה בשל קיפאון הרכישות מצד יהודי צרפת ובריטניה, היום רמת המחירים בה סבירה, כשהזרים ישובו לכאן המחירים יזנקו".
"לא כל אחד צריך לקנות בית, זאת אפשר ללמוד מארצות הברית ובתל אביב עשו טעות כשהחליטו להרוס את הדירות המפוצלות במקום למסד את הנושא.
רסקין מוסיף כי באר שבע היא עיר מאוד אטרקטיבית עבור זוגות צעירים- "כל הפוליטיקאים המדברים על דירות לזוגות צעירים בתל אביב וירושלים לא מספרים שהם יצטרכו לעבור למקומות קצת יותר מרוחקים. בבאר שבע יש הרבה יתרונות של עיר גדולה, אנחנו נראה המשך אטרקטיביות בשנה הבאה. המשקיעים בבאר שבע רוכשים את הדירות הזולות יותר, כאשר תושבי באר שבע רוכשים את היקרות יותר, יש הפרש גדול מאוד- כ- 350 אלף שקל למשקיעים וכמעט 700 אלף שקל למגורים. רואים גידול של כ- 26%".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
