קטר הצמיחה ייבלם? מכון הייצוא צופה ירידה חדה בצמיחת הייצוא ב-2011
מכון הייצוא מספק תחזית קודרת לשנת 2011 למשק הישראלי. בהודעה שהוציא היום הוא מעריך כי בשנת 2011 תחול ירידה דרמטית בקצב גידול היצוא.
מכון הייצוא מעריך כי היצוא הישראלי צפוי לגדול בשנת 2011 בשיעור של 6.5% בלבד במונחים דולריים. מדובר בשיעור הגידול הנמוך ביותר שנרשם משנת 2003 - למעט שנת המשבר של 2009.
לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא: "היצואנים הישראליים מתמודדים עם צמיחה נמוכה בשווקי היצוא המסורתיים של ישראל המהווים כ-60% מהיצוא הישראלי, האטה בסחר העולמי וירידה בשיעורי גידול היבוא במדינות היעד העיקריות עמן סוחרת ישראל והמשך התחזקות השקל מול סל המטבעות אשר שוחק את הכנסות היצואנים ופוגע ברווחיותם".
מכון הייצוא מעריך כי יצוא הסחורות ללא יהלומים בשנת 2011 צפוי להסתכם בכ- 44.4 מיליארד דולר, גידול דולרי של 6.4% לעומת שנת 2010. עוד מעריך המכון כי יצוא היהלומים צפוי להציג גידול דולרי של כ-7% לכ- 9.5 מיליארד דולר.
מניתוח ראשוני של סיכום נתוני היצוא לשנת 2010 שנערך במכון היצוא עולה כי היצוא הישראלי הנחשב לקטר הצמיחה של המשק נבלם ועומד במקום. הניתוח מתבסס בין היתר, על אומדנים לא סופיים להיקפי היצוא של הרבעון האחרון לשנת 2010, המצביעים על המשך מגמת הדשדוש והנסיגה בהיקפי היצוא.
סך היקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2010 , עפ"י הניתוח צפוי להסתכם בכ- 80 מיליארד דולר המהווים עלייה דולרית של כ- 16% לעומת שנת 2009. העלייה נובעת בעיקר מהתאוששות ברמת הביקושים העולמית והגידול בסחר הבין-לאומי במהלך המחצית השנייה של 2009 וברבעון הראשון של 2010, כפועל יוצא מההתאוששות בכלכלה העולמית לאחר המשב.
עם זאת, כבר מהרבעון השני של 2010 ניכרת בלימה במגמת הגידול ונסיגה ביצוא הסחורות המתבטאת בעיקר בענפי יצוא הטכנולוגיה עילית והמעורבת עילית המהווים כ-76% מסך יצוא הסחורות ללא יהלומים.
על פי הערכת מכון היצוא, ברבעון האחרון שיסתיים בעוד מספר ימים, צפוי להסתכם יצוא הסחורות, ללא יהלומים (מנוכה עונתיות) בכ-10 מיליארד דולר, נמוך מזה שנרשם ברבעון הראשון לשנת 2010 ודומה לרבעון המקביל אשתקד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
