מסמנים הזדמנויות: במריל לינץ' מצביעים על השווקים שיבלטו ב-2011 ובוחרים מניות מועדפות
שוקי ההון ברחבי העולם מסכמים כמעט שנתיים של תשואות נהדרות דו-ספרתיות ורוב בתי ההשקעות הגדולים צופים שבשנה הבאה העליות בשווקים ימשכו אך יניבו תשואות נמוכות יותר. כדי למצוא את ההזדמנויות של מחר, נפגשנו עם מריל לינץ' כדי לבחור את השווקים שיניבו תשואה עודפת ב-2011.
בראיון ל-BizportalTV חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, ממליץ להתמקד בשנה הבאה בסקטור המקומי ברוסיה (Russian domestic), בתורכיה, בשוקי ה-Frontier (שוקי הספר, השווקים האולטרה-מתעוררים) כגון המפרץ הפרסי בו טמונים הזדמנויות רבות. כמו כן, בסקטור הפיננסים בדרום אפריקה.
חיים בשוק גלובלי
"אנחנו חיים בשוק גלובלי וישראלים יכולים להשקיע בכל שוק בעולם, כולל מדינות ערביות", מסביר ישראל.
מבחינת מריל לינץ', שוק ההון הרוסי שחווה ירידות שערים חדות במהלך המשבר הגלובלי עדיין לא ישר קו עם מדינות ה'בריק' (BRIC) - ברזיל, רוסיה, הודו וסין. "שוק ההון הרוסי עשה הכי פחות ולכן אנחנו מאמינים שבשנת 2011 הוא יניב תשואה עודפת. זו הבחירה הטובה ביותר שלנו ב'בריק'. אנחנו עדיין שוריים על ברזיל ועל הודו אך רוסיה היא הכי מעניינת".
במריל מחלקים את רוסיה לשני סגמנטים - רוסיה נפט ורוסיה מקומי - וממליצים להתמקד ב'רוסיה מקומי' ולהתרחק מחברות הנפט. הסיבה - כל פעם שמחירי הנפט עולים הממשלה גובה יותר מיסים מחברות הנפט והכסף המתקבל זולג בהמשך לכלכלה. לכן אותן החברות הנהנות ממחירי הנפט בצורה עקיפה - הקמעונאיות, יצרניות המזון והתקשורת - כל החברות הקשורות לצריכה פרטית צפויות להניב תשואה עודפת.
נושא נוסף ששם את הפוקוס על רוסיה הוא המונדיאל. "רוסיה נבחרה לארח את המונדיאל ב-2018 ומדובר בעוד זרז לכלכלה", אומר ישראל. "אנחנו רואים השפעה כבר בשנה הקרובה בהשקעה בתשתיות. בהסתכלות חמש שנים קדימה אנחנו צופים השקעה של 6 טריליון דולר בתשתיות בשווקים המתעוררים, כאשר רוסיה תיקח חלק גדול מכך. קרי, עוד זליגת כסף לכלכלה המקומית".
במריל לינץ' בוחרים עבורנו 3 מניות הצפויות ליהנות מאוד מהמגמה - חברת MMK, יצרנית הברזל והמתכות מהגדולות ברוסיה (אפסייד של כ-50%). בתחום השיווק את מניית X5, חברת הקמעונות הגדולה ברוסיה (אפסייד של כ-40%). חברת MTS - שחקנית הסלולר הגדולה ביותר ברוסיה המשרתת יותר מ-80 מיליוני מנויים (אפסייד של מעל 50%)
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
