שנה חלומית בקרנות הנאמנות, בגלל 3 סיבות עיקריות
קרנות הנאמנות מסיימות בימים אלה שנה חלומית - נכסי הענף צמחו מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר בכ-26 מיליארד שקלים, כאשר כ-19 מיליארד שקלים מסכום זה הם גיוסים נטו. אומנם מתחילת חודש דצמבר 2010 אנו עדים לפדיונות של 450 מיליון שקלים בקרנות (הסיבה העיקרית לפדיונות הינה פדיונות גדולים של קרוב למיליארד שקלים בקרנות הכספיות), אך גם בשיקלול פדיונות אלה מדובר בשנה יוצאת מן הכלל עבור מוצר פיננסי זה. להלן טבלת נתונים לגבי הגיוסים / פדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת שנת 2010:
הטבלה ממחישה מספר מגמות מעניינות בהתנהגות הציבור בשוק ההון הישראלי:
1. במקום פיקדונות בנקאיים - אג"ח קונצרניות: מתחילת השנה גייסו הקרנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום מדהים של מעל ל-16 מיליארד שקלים, המהווים למעשה מעל ל-86% מכלל הגיוסים בקרנות! כספים אלו גויסו ברובם מפיקדונות הציבור בבנקים והדבר מוכיח שציבור המשקיעים מאס בריביות האפסיות בפיקדונות והעדיף לרכוש אג"ח קונצרניות (מי שעשה כך, אגב, הרוויח השנה תשואה בלתי-רגילה של כ-10%).
יחד עם זאת, שימו לב לנקודה מעניינת: בעוד שבחודש אוקטובר גייסו קרנות אלו כ-3 מיליארד שקלים - בחודש נובמבר גויס רק כמחצית מסכום זה. ומה קורה בחודש דצמבר? גיוסים דלים של כרבע מיליארד שקלים בלבד. עדיין לא ברור אם אכן מדובר בשינוי מגמה, אך כדאי לשים לב לבחון נקודה זו בחודש-חודשיים הקרובים.
2. חשיפה מוגברת למניות: הקרנות המניתיות גייסו מתחילת השנה כמיליארד שקלים (כ-5% מכלל הגיוסים בענף) והמגמה נמשכת גם החודש ואף ביתר שאת. אבני בוחן משמעותיות כמו רמות השיא אליהן נושק מדד המעוף כמו-גם המשבר הכלכלי באירופה אינן מרתיעות את ציבור המשקיעים מהשקעה במניות. עלייה נוספת של מדדי המניות עשויה להגביר את תיאבון המשקיעים ותגדיל את חשיפתם למניות.
3. נטישת הקרנות הכספיות: הקרנות הכספיות אשר גייסו השנה כ-14% מכלל הגיוסים בענף מראות החודש חולשה רבה ומתחילת דצמבר נפדו מהן כמיליארד שקלים. זהו קצב הפדיונות הגבוה ביותר בכספיות בשנה האחרונה, ואחת הסיבות העיקריות לפידיונות אלה הינה העלאת דמי הניהול בחלק מהקרנות הכספיות.
מה אנו עתידים לראות בהמשך ומה כדאי לעשות?
משקלול הנתונים ניתן ללמוד שהציבור בחר השנה להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלו על-ידי הגדלת המרכיב המנייתי ואג"ח הקונצרניות. הגיוס הדל בקרנות אג"ח הקונצרניות מתחילת חודש דצמבר אינו מקרי ונובע מתשואות נמוכות במדדי התל בונד מחד וירידות שערים הנמשכות חודש שני ברציפות באפיקים אלה מאידך. המשך מהלך של ירידות שערים באג"ח הקונצרניות עשוי להוביל למהלך של פדיונות בקרנות אלה ואז אנו צפויים לראות את חזרתו של ציבור המשקיעים לקרנות הכספיות.
דעתי היא כי אנו קרובים למהלך של פדיונות בקרנות הקונצרניות, דבר שעשוי להחריף את מגמת הירידות באג"ח אלה ולכן מומלץ כבר היום לצמצם חשיפה לאפיק זה, להעביר הכספים למזומן או לקרנות כספיות ולהמתין להזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
