הפסד ענק ל'תמר': 50% מחוזה הגז של החברה לישראל הלך ל-EMG המצרית, כ-5 מיליארד דולר
בעוד המשקיעים מנסים לשער האם אזהרות השותפות בפרויקט הגז הטבעי "תמר" על הפסד אפשרי של חוזים נועדו לגרום למחוקקים לדחות את המלצות ועדת ששינסקי על הפרויקט, הבוקר (ב') הופכים החששות למציאות, כאשר חברות מפעלי ים המלח, בז"ן ואו.פי.סי רותם מקבוצת החברה לישראל מודיעות על התקשרות לרכישת גז טבעי מ-EMG המצרית.
מאוחר אמש פרסמו אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, דלק אנרגיה וישראמקו יהש
הבוקר מתברר שהלקוח הפוטנציאלי הוא לא אחר מהחברה לישראל, הנמצאת בשליטת סמי ועידן עופר, וכי מחצית מהעסקה כבר אבודה. בהודעות מקבילות שפרסמו חברות הקשורות לחברה לישראל הן הודיעו על חתימה על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בסך כולל העשוי לעבור את ה-10 מיליארד דולר במידה והחברות יממשו את הסכמי האופציה.
עסקת הענק נחתמה לאחר מו''מ שנמשך כשנה עם שתי ספקיות הגז בישראל - EMG ושותפות תמר. כאשר בהסכם הראשוני עם EMG נקבע רף מינימלי לאספקת 0.9 מיליארד מטר ריבוע (BCM) לשנה עד שנת 2030 תמורת כ-5 מיליארד דולר - מחיר המשקף 5 דולר למיליון BTU.
כל החברות חתמו בנוסף על הסכמי אופציה שבמידה וימומשו כמעט ויכפילו את הכמות הנרכשת מ-EMG. החברות אמורות להגיע להחלטה לגבי מימוש האופציה עד סוף הרבעון הראשון של 2011. האופציה עשויה להגדיל את כמות הגז הנרכשת לכ-2.9 BCM בשנה או לסך כולל של כ-58 BCM במשך 20 שנה. בכך נותנת לשיקול דעת החברות הבחירה אם לרכוש כמות גז משמעותית נוספת מהמצרים או מהשותפות ב"תמר".
מפצלים את החוזה
ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, אמר בשיחת ועידה שהתקיימה לאחר ההודעה על החתימה עם המצרים: "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז כחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה".
גלעד הוסיף כי על-מנת להקטין את הפגיעה בגז הכחול-לבן החברה לישראל פיצלה את החוזה.
משריינות אספקה
הראשונה - כיל. חברה הבת, מפעלי ים המלח (מי"ה), התקשרה בהסכם מותנה להספקה של גז עבור שימוש בתחנת כח שמתעתדת מי"ה להקים בסדום. ההסכם צפוי להיכנס לתוקפו עם גמר ההרצה של תחנת הכח, המתוכננת לשלהי שנת 2014 ולהסתיים בסוף הרבעון הראשון של 2030. ע"פ ההסכם מי"ה תרכוש 0.2 BCM בשנה עם אופציה להגדלת הכמות בעוד 0.53 BCM מה שיביא את סך הרכישה השנתית ל-0.73 BCM.
בחוזה נקבע, כי מחיר הגז יהיה צמוד לשינויים בתעריף "מחיר הגז לאנרגיה" (התעו"ז), כולל מחיר "רצפה" ו"תקרה", כאשר ההיקף הכספי הכולל של ההתקשרות לכלל תקופת החוזה עד שנת 2030, בהתאם למחירי התעו"ז הנוכחיים עומדת על 370-460 מיליון דולר (בהנחה שלא תמומש האופציה).
בנפרד, הודיעה בז"ן, אף היא מקבוצת החברה לישראל, כי מפעלי החברה והחברות הבנות כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה, חתמו על חוזה לרכישת גז טבעי מ-EMG. מדובר בחוזה ל-20 שנה בהיקף כספי מוערך של בין 1.8-2.9 מיליארד דולר.
על פי עקרונות ההסכם, אספקת הגז למפעלי בז"ן תחל כבר עוד מספר חודשים, במהלך הרבעון הראשון של 2011, עם השלמת קו הולכת הגז הטבעי למפרץ חיפה וחיבור מפעלי החברה אליו - יעשה ע"י חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז). תחילה, בז"ן צפויה לרכוש מינימום של 22.5 מיליון MMBTU ומשנת 2012 היא רשאית להגדיל בהדרגה את רכישות הגז עד 38 מיליון MMBTU.
מבחינתה של בזן היא מסרה, כי המעבר לשימוש בגז טבעי יביא גם להתייעלות בצריכת האנרגיה שלה, לחסכון בעלויות אחזקה ולהקטנת עלויות אנרגיה ועלויות אחרות, במישרין ובעקיפין, המוערכים בסכום כולל לקבוצה העולה על 130 מיליון דולר לשנה.
אם זה לא הספיק, אז חברה הבת של החברה לישראל, או.פי.סי רותם, הפועלת כיום להקים תחנת הכוח בכושר ייצור של כ-440 MW במישור רותם, הודיעה כי תרכוש גז טבעי מ-EMG.
ההסכם של או.פי.סי רותם מתייחס לכמות גז שנתית של 0.3 BCM - כמות המהווה כ-50% מצריכת התחנה והיקפו מוערך בכ-700 עד 900 מיליון דולר. בידי החברה נותרה האופציה, הניתנת כאמור למימוש עד לסוף הרבעון הראשון של 2011, להכפיל את הכמות הנרכשת.
במסגרת הסכם הכולל עם החברה לישראל, EMG נתנה גם אופציה לחברת איי.סי. פאואר אשר בוחנת אפשרות להקים תחנת כח בעל הספק דומה לשל או.פי.סי לרכוש גז טבעי בכמות שנתית של כ-0.3 עד 0.6 BCM, אשר תשמש את תחנת הכח הנוספת. במידה ואופציה זאת תמומש החוזה עם EMG עשוי לגדול בעוד כ-900 מיליון דולר.
אמפל מזנקת
ישראל מייבאת כיום ממצרים 1.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה במסגרת החוזים שלה עם חברת EMG.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
